שתי מדינות מהמובילות בעולם בהישגי החינוך שלהן, קנדה ופולין, פעלו באופן דומה להניע את השיפור במערכת. בתוך עשור הן קפצו אל פסגת החינוך הגלובלי, עם שיעור גבוה של תלמידים מצטיינים, ופערים נמוכים. אליה וקץ לה, בשתי המדינות הציבור לא הזדהה עם השינוי ולא חש בשיפור. הממשלות שעלו לשלטון לאחר מכן ביקשו להחזיר את המטוטלת לנקודה מאוזנת יותר.
במחוז אונטריו בקנדה, כיהן דלטון מקגינטי, יושב-ראש המפלגה הליברלית, כראש הממשלה בין השנים 2003-2013. מערכת החינוך של אונטריו דומה לישראל בגודלה ואופייה, וגם שם הישגי החינוך היו נמוכים והפערים גדולים. כדי לגבש את הרפורמה, הממשלה פתחה בדיאלוג עם ההורים וארגוני המורים. ביחד, הם הסכימו על יעדים משותפים.
כדי להוביל את הרפורמה הוקמה יחידה מיוחדת במשרד החינוך, שהורכבה לצד אנשי המשרד גם ממנהלי בתי ספר וחוקרי חינוך. בכל בית ספר מונה 'רכז הצלחת תלמידים' שתפקידו היה לעקוב אחר ההתקדמות של כל תלמיד ולהניע את תהליכי השיפור. תכנית הלימודים שונתה כדי שהתכנים יהיו יותר רלבנטיים ומחוברים לעולמם של התלמידים.
בפולין, כיהן דונלד טוסק, יושב-ראש מפלגת 'הפלטפורמה האזרחית', כראש הממשלה בין השנים 2007-2014. רפורמת החינוך שלו כללה הקמה של חטיבות ביניים ושינוי של תכנית הלימודים. שרת החינוך, קתרינה האל, טענה שילדי גיל הביניים נזנחו, ליסודי הם גדולים ולתיכון קטנים מדי. דווקא בגיל שבו הם מגבשים את זהותם, הם זקוקים למיומנויות שמתאימות לגילם.
חטיבות הביניים (שבכוונה לא נקראו 'ביניים' אלא ג'ימנזיום) משכו אליהן מנהלים ומורים שהיו חדורי מוטיבציה להוביל ולשנות. במקביל, משרד החינוך ביצע שינוי מקיף בתכניות הלימודים ובבחינות. עד אז הלימוד היה בעיקרו טכני ונטול הקשר. יחידת הרפורמה במשרד החינוך מנתה 100 חוקרים ומורים שמשימתם הייתה להפיח חיים בלמידה ולהפוך אותה רלבנטית לחיי התלמידים.
ההישגים בשתי מערכות החינוך הללו הגיעו במהירות. באונטריו, היעדים שהוסכמו בין הממשלה, ההורים והמורים הושגו מעל למצופה. במבחני פיז"ה הבינלאומיים, אונטריו הגיעה לחמישייה הראשונה בעולם בקריאה ובמדעים ולעשיריה הראשונה במתמטיקה. פולין הגיעה במבחני פיז"ה ב-2012 לעשיריה הראשונה בקריאה ובמדעים וב-2018 למקום ה-10 במתמטיקה.
שני ראשי הממשלות הללו נבחרו למספר קדנציות, ואחרי יורשיהם התחלף השלטון. באונטריו מאז 2018 מכהן כראש ממשלה דאג פורד, יושב-ראש המפלגה השמרנית-פרוגרסיבית. בפולין משמש בתפקיד מאז 2017, מטוש מורביצקי, יושב-ראש מפלגת הימין, 'החוק והצדק'. שניהם מובילים מדיניות חינוך של 'חזרה לבסיס' ששמה דגש על מיומנויות יסוד בתחומי הליבה.
באונטריו, כחלק מקמפיין הבחירות, הממשלה החדשה הכריזה שתיתן משקל גדול יותר לבניית ידע ומיומנויות למידה. היא עוררה בקרב ההורים נוסטלגיה לדרך שבה הם למדו כילדים, והצליחה לשכנע אותם שלמידת חקר, קבוצתית ואינטגרטיבית, היא שטחית. מיד כשנבחרה, הממשלה חייבה לימודים מרחוק יום בשבוע (עוד לפני מגפת קורונה) והנחילה מבחני רישוי למורים, מה שגרם לארגוני המורים לצאת לרחובות.
בפולין, חטיבות הביניים בוטלו. התחושה הציבורית הייתה שיותר מדי מעברים בין בתי ספר גורמים לילדים טראומה מיותרת. הם אולי מוכנים למבחנים הבינלאומיים, אבל לא מספיק לתיכון. ביטול החטיבות גרם לבתי הספר היסודיים והתיכונים להיות צפופים יותר, כי הם היו צריכים לקלוט תלמידים ולפתוח כיתות. מורים רבים התקשו להתמודד ופרשו מהמערכת.
זו דרכו של החינוך, המטוטלת נעה ימין ושמאל, וכל ממשלה רוצה לשנות ולהתאים לתפיסת עולמה. האם השינויים האחרונים בקנדה ופולין ישפרו, יפגעו, או כלל לא ישפיעו על הישגי החינוך שלהן? תשובה לכך נדע לאחר שנתוני מחקר פיז"ה מ-2022 יתפרסמו בסוף השנה, וגם אז נמשיך להתווכח.
יומן מסע מביקור במערכת החינוך של אונטריו ("הגיע זמן חינוך", 7 באפריל 2019)
יומן מסע מביקור במערכת החינוך של פולין ("הגיע זמן חינוך", 16 בנובמבר 2021)