פרק ג': טכנולוגיה חברתית

הפרקים הקודמים הציגו שתי מערכות החיים בהן מתגוששים חיינו, התרבות היהודית והחברה האזרחית. האחת מבססת את השורשים, והשנייה מצמיחה עלים וענפים. כל אחת מושכת לדרכה. האחת היא המיוחד והמייחד שלנו, והשנייה מחברת אותנו אל עולם מתקדם ומתפתח. 'עץ הזית ומכונית הלקסוס', כפי שכינה זאת העיתונאי תומס פרידמן. לטענתו סוד ההצלחה טמון ביכולת לשלב ולאזן בין השתיים. משימת השילוב מוטלת בראש ובראשונה על הממשלה. מי שבוחר למסלול חייו נתיב של שירות ציבורי לוקח על עצמו שליחות מן המעלה הראשונה. תפקידה ואחריותה של הממשלה לקבוע מדיניות ותקנים, להפעיל ולתחזק מערכות של שירותים בצורה רחבה והוגנת, ולפקח על הביצוע. חברה אזרחית משגשגת ככל שתהיה, לא יכולה ולא ראוי שתסיר מממשלה את תפקידה ואחריותה.

יכולותיה של ממשלה לעולם אינן מושלמות. החברה האזרחית יכולה לתמוך, להשלים ולספק ערכים מוספים וייחודיים: 

  • החברה האזרחית יציבה יותר. ממשלות באות והולכות ומתחלפות חדשות לבקרים. תכנון לטווח ארוך ובינוני הוא מותרות שממשלה לא יכולה להרשות לעצמה. זכורה אמירתו של אהוד ברק כי מה שראש ממשלה לא יעשה בחצי השנה הראשונה לכהונתו, לא יעשה כלל. השעון הפוליטי מתקתק במהירות. אין זמן לתכנן, אין זמן ללמוד, ואין אפשרות לקבל החלטות תשתיתיות וארוכות טווח. 
  • חברה אזרחית יכולה להקפיד על איכות גבוהה. ממשלה מחויבת באמות מידה אחידות לכל. כל שירות חייב להינתן בצורה זהה לאנשים רבים מאוד, במגבלות התקציב. חברה אזרחית יכולה להתמקד באנשים קשי-יום ולתת להם יותר, היא יכולה להעסיק אנשים בעלי כישורים גבוהים ולהעמיד אמות מידה גבוהות של התנהלות.
  • החברה האזרחית יכולה להיות א-פוליטית. ממשלה היא קואליציית רוב של מפלגות פוליטיות, המקדמת סדר יום של מחנה אחד ולא של אחר. החברה האזרחית לא חייבת לתפוס צד ויכולה לשמש במה ומקלט למגוון של גישות, דעות ועמדות. החברה האזרחית יכולה להביא צדדים הנאבקים זה בזה בזירה הפוליטית, להתגייסות ולשיתוף פעולה סביב נושאים חברתיים.
  • החברה האזרחית יכולה לקחת יותר סיכונים. הממשלה משקיעה כסף ציבורי מכיסו של משלם המיסים. היא חייבת להשקיע אותו בתבונה, ולחפש פתרונות שהוכיחו את עצמם, גם אם אינם מושלמים. היא מחויבת בשמרנות. החברה האזרחית הניזונה גם מכספים פילנתרופיים יכולה להשקיע בחדשנות, ולחפש פתרונות יצירתיים לבעיות חברתיות חשובות. כל ניסיון שכזה הוא הזדמנות ללמידה, אם מצליח יוכל לשמש את המדינה להפעלה רחבה, ואם נכשל, ישמש לממשלה כתמרור אזהרה.

אחד הכלים להגשים את אלו טמון בטכנולוגיה. הטכנולוגיה יכולה לשמש כמנוף לשיפור. אמנם, היא עדיין אינה משתלבת במערכות החברתיות של חיינו, אולם לדור הרביעי יהיה כאן תפקיד משמעותי. יוסי ורדי אמר על האינטרנט שהוא כמו המרקסיזם, מתיימר לפתור לך בעיות שלא ידעת שיש לך. עד לאחרונה הטכנולוגיה הייתה יקרה ונועדה להנחלה של תהליכים ותכנים מלמעלה כלפי מעטה. אך ככל שטכנולוגיה חודרת לכל רבדי האוכלוסייה ובמחירים נוחים, יהיה לה פוטנציאל רב ומגוון יותר ככלי חברתי, אשר יוכל לשלב ולאזן בין ערכים ויעדים. אצל בני הדור הרביעי הטכנולוגיה היא אמצעי חיוני לניהול החיים. אצל ילדיהם הטכנולוגיה היא מוקד מרכזי לחיים חברתיים, ללימוד, לבילוי ולפנאי. עבורם הטכנולוגיה כבר שינתה את החיים,  לפחות את החיים שבבית. החיים שבחוץ, אלו שנשלטים בידי דורות קודמים עדיין מפגרים מאחור.

הכיתה בבית הספר היא דוגמא מובהקת. מאז המאה השמונה-עשרה, הכיתה היא אותה כיתה והשיעור אותו שיעור. למעשה המצב חמור עוד יותר. מאז פתיחת שערי החינוך והחלת חוקי חינוך חובה בגילאים השונים, יש יותר ויותר תלמידים, צריך יותר ויותר מורים, ובהכרח הכיתות גדלות ואיכות ההוראה יורדת. כך זה בכל העולם המערבי. ניסיונות לעקוף את המורים באמצעות טכנולוגיה לא צלחו. הפער בין בית המשפחה ובית הספר הולך וגדל. ילדי הטכנולוגיה מחלקים בבית את הקשב בין מוזיקה, שיעורי בית, משחק מחשב, צ'אט עם חברים רבים, צפייה בטלביזיה וגלישה ברשת. הם מפתחים יכולות פיצול ומקבול של חשיבה ועשייה, שאינם מנוצלים במערכת החינוך. מאידך, משך הריכוז שלהם פוחת. הם אינם מורגלים להדחיק רגשות. כל חוויה מיד מתועדת ומופצת לחברים. אם הדמות על המסך לא מוצאת חן, מיד מחליפים. מתרכזים למשכים קצרים כאורך סרטון פרסומת. בבית הספר עדיין מצפים שישבו פאסיביים כשעה מול המורה וישמרו על ריכוז אחיד. התלמידים הללו הם הסטודנטים של מחר, האזרחים של מחרתיים והמנהיגים של השבוע הבא.

אותו צורך ממש מתקיים גם בחברה האזרחית. רשתות חברתיות יכולות לקום באמצעות טכנולוגיה. תוכנות חברתיות המשמשות צעירים לצאת מהבידוד שגזר עידן הפירוק יכולות לשמש גם קבוצות חברתיות, אשר עסוקות כל אחת בשלה. לרגע נדמה כי הבלוג והוויקי כאילו הומצאו עבור הצרכים של אנשי החברה האזרחית. מי שירצה להתנדב, יוכל באחת לאתר את העמותה הזקוקה לו ופועלת בתחום הקרוב לליבו באזור מגוריו. הוא אף יוכל להתנדב באמצעות האינטרנט, ולהעמיד את ידיעותיו, ניסיונו וזמנו. אנשי הקבוצה יוכלו לתעד את הידע והניסיון שלהם ושל מומחים ולחלוק אותו עם העולם. לעתים כך הם יגלו עמיתים מקצה הארץ או מעבר לרחוב וימצאו מקום לשיתוף פעולה. אפשר יהיה להקים קהילות מקצועיות וחברתיות חדשות, ולשפר ולתחזק קהילות קיימות. באמריקה מנהלת כיום אחת המועמדות מסע הבחירות שלה רק באמצעות האינטרנט. בחלק מגני הילדים מוצבות מצלמות רשת, המאפשרות להורים לצפות בילדיהם במהלך יום העבודה. הם מקבלים דיווח בדואר האלקטרוני מהגננת על הישגי הילד וקשייו. מורים, חונכים והורים מסייעים לילדים בשיעורי הבית דרך הרשת, ומשפחות שחבריהם נמצאים בניכר, נפגשות פנים אל פנים באמצעות האינטרנט.  מרחב האפשרויות הוא בלתי מוגבל ונמצא עדיין בחיתוליו.

הטכנולוגיה מאפשרת לאדם לצאת מן הבדידות ולהשתייך לרעיון, לקבוצה, לקהילה. היא מקנה נגישות לידע, לתוכן, ולאפשרויות ללמידה ולהתפתחות. בדרך זו היא תורמת ליצירה ולביסוס של  זהות והזדהות. כל עוד רבים מבני העם היהודי בוחרים שלא להתגורר בשכנות גיאוגרפית לאחיהם בציון, מוטלת עלינו האחריות לחבר ולהתחבר. עד כמה שהדבר נשמע מוזר, הטכנולוגיה מקרבת בין רחוקים, כמו גם בין קרובים ושכנים. תכנים איכותיים, אפשרויות למידה משותפות, ויצירה של מסגרות קהילתיות, מהדקות קשרים ומצמצמות מרחקים. משימה חשובה המונחת לפתחה של החברה האזרחית היא לגבש את התוכן האיכותי בעברית ברשת האינטרנט הציבורית הפתוחה. גופים מוסדיים נטלו על עצמם את הצעדים הראשונים, והחלו לפתוח את תכניהם לכלל, ראשית בחינם ולאחרונה בתשלום. התארגנויות התנדבותיות וחברתיות יכולות להשלים את המשימה, ובכפוף לחוקי זכויות יוצרים, להעשיר ולהעמיק את אוצר התוכן היהודי המקוון. כל זה יכול היה להישמע דמיוני, אלא שהדברים שהוצגו כאן הם תיאור של עשייה ממשית וקיימת הצוברת תנופה והיקף.

בלי משים הטכנולוגיה כבר משנה מערכות חיים. פוליטיקאים המטרידים נשים או גונבים הצבעות, לא יכולים עוד להסתתר ולרחוץ בניקיון כפיהם בזכות טכנולוגיית הדור השלישי של הטלפונים הניידים, הצילום הדיגיטאלי ומצלמות האבטחה. הטכנולוגיה מסייעת לדור הצעיר להגדיר אמות מידה חברתיות. אין להתפלא כי בסקרי דעת קהל על פרשות ההטרדות המיניות הנחשפות חדשות לבקרים, בני הדור הצעיר שוללים את המעשה ומצדיקים את הענישה, בניגוד להוריהם הנוטים לקבל יותר התנהגות מתירנית ופורקת עול. החל משנת 1977, אז נחשפה פרשת אונס והתאבדות והוקם המרכז הראשון לנפגעות אונס, הכללים החלו להשתנות. לתקשורת ולטכנולוגיה הייתה ויש תרומה חיונית לחשיפה, לבקרה ולהטמעה של נורמות התנהגות חדשות. זו דוגמא לסט ערכים שהדור הרביעי מגבש ומנחיל לחברה, היד עוד נטויה והדרך ארוכה.

אלא שעל הדור הרביעי להגדיר גם את הגבולות. ברשת ישנם תכנים באיכות נמוכה ביותר לצד תכנים מצוינים. כיצד מבדילים, איך מאפשרים הבחנה ברורה וקלה? ברשת ישנם לא מעט תכנים אלימים ופוגעניים. אחת הדרכים לטאטא את האלימות, הפשיעה ופריקת העול מן המציאות הייתה לנסות להעבירה אל העולם הוירטואלי. ברשת אנשים לוקחים לעצמם זהויות מלאכותיות ומרשים לעצמם את מה שבמציאות לא, משחררים קיטור. ככל שהגדר בין שני העולמות ברורה, אפשר להמשיך, אבל האם היא ברורה? על בני הדור הנוכחי להגדיר היטב את הקשר בין המציאות ובין הרשת, ולמצוא דרכים כיצד אחת תשלים את השנייה ותשרת את השנייה. לכל אורך הדרך יהיה צורך להתגבר על הפיתוי ולעמוד בפני הסיכון של ניסיונות להחליף עולם אחד בעולם שני, לברוח אל הוירטואלי כדי לא להתמודד עם המציאות. בשלב המרד, הדור מתנסה ובודק הגבולות, והתקווה היא שכאשר ייטול על עצמו אחריות, יגדיר מה, כיצד ועד כמה.