לכידות חברתית

'אידיאולוגיות מפרידות אותנו, אך חלומות וצער מביאים אותנו יחד' (יוג'ין איונסקו)

לכידות חברתית (Social Cohesion)

הסוציולוג הצרפתי אמיל דורקהיים, כתב בשלהי המאה ה-19 כי 'נאמנויות משותפות וסולידריות הן גורמי המפתח ללכידות חברתית, המתבססות על קשרי קהילה, ערכים משותפים, תחושת השתייכות והיכולת לעבוד ביחד'. מאה שנים לאחר מכן כתבו רוסל ומקסוול כי 'לכידות חברתית תלויה בבניית ערכים משותפים וקהילות החולקות תפיסת עולם משותפת, צמצום פערים בעושר ובהכנסה, וככלל, לאפשר לאנשים את התחושה שהם פועלים ביחד, מתמודדים מול אתגרים משותפים, ושהם חברים באותה קהילה'.

למרות שלעתים זה נדמה כך, ישראל אינה המדינה היחידה בעולם המתמודדת עם שאלות הנוגעות ללכידותה החברתית. אין ספק שהאתגרים שלנו מיוחדים במינם, אולם ייתכן שנוכל ללמוד דבר מן הדרכים והגישות הנהוגות מעבר לים. מעניין לשים לב כי במדינות שונות עוסקים בנושא בשנים האחרונות, מגיעים להגדרות מגוונות למונח 'לכידות חברתית', ונגזרת מהן מדיניות שונה. להלן סקירה קצרה של המתרחש בסוגיה זו במדינות שונות (הסקירה נשענת על חיפוש אינטרנט בן יום אחד – הבנה מעמיקה יותר תדרוש העמקה נוספת) –

בצרפת, האחריות לנושא הוטלה על משרד העבודה, הלכידות החברתית והשיכון. בשנת 2005 גיבשה וועדה ציבורית תכנית לאומית ללכידות חברתית, אשר הגדירה את המושג כדלהלן: תהליכים חברתיים המסייעים להטמיע בקרב פרטים את תחושת השייכות לחברה, ואת ההרגשה שהם מוכרים כחברים בחברה. הוקמה רשות לאומית ללכידות חברתית ולהזדמנות שווה, והוקצו עבורה 18.6 מיליארד יורו למשך 5 שנים. הרשות מפעילה 20 תכניות המתמקדות בתעסוקה, שיכון והזדמנות שווה. התכניות מתרכזות ב-4 תחומים: השתלבות של אוכלוסיות מהגרים המתגוררים בשכונות מצוקה, מאבק באפליה, הפחתת אנאלפביתיות בצרפתית, ויישום של תכנית לאומית לשירות אזרחי.

בבריטניה, דאגה ציבורית הולכת וגוברת הובילה את הממשלה להקים באוגוסט 2006 וועדה ציבורית בנושא אינטגרציה ולכידות (Integration and Cohesion). הוועדה הגישה את המלצותיה בחודש יולי 2007 תחת הכותרת "עתידנו המשותף". כרקע להקמת הוועדה אמר גורדון בראון: אני חושב שכמעט כל שאלה שעלינו לעסוק בה באשר לעתידה של בריטניה, נעה סביב השאלה למה אנו מתכוונים ב-'להיות בריטי'…מי אנחנו, במה אנו תומכים ועבור מה אנו נלחמים…'. טרוור פיליפס אמר: 'אנו מידרדרים אל עבר התבדלות…אנו הופכים זרים זה לזה'.

המלצות הוועדה הדגישו 4 עקרונות למדיניות: א. תחושה של עתיד משותף, לתת דגש למה שמחבר בין קהילות ולתת עדיפות לכך על-חשבון פיתוח מה שמייחד ומבדל כל קהילה. ב. פיתוח דגם חדש של זכויות ואחריות (rights and responsibilities), אשר יתאים למאה ה-21 שייתן ביטוי לתחושת האזרחות ולמחויבויות הנגזרות מחברות בקהילה. ג. דגש חדש על כבוד הדדי, המכיר בכך שקצב השינויים גורם לשינויים והגדרות מחדש של קהילות מקומיות. ד. צדק חברתי נראה לעין, הנותן עדיפות לשקיפות והגינות ובונה אמון במוסדות המתווכים בין קבוצות.

 הוועדה הגדירה חברה שבה מתקיימת לכידות חברתית, כ-'חברה שמתקיימת בה באופן ברור ובהיר תחושה של תרומה של פרטים וקהילות לחזון משותף…ישנה תחושה חזקה של זכויות ואחריויות הפרט…אנשים מרקע שונה זוכים להזדמנויות דומות בחיים ולנגישות לשירות וטיפול…יש אמון גבוה במוסדות הפועלים בהגינות לתווך בין אינטרסים שונים…ויש יחסים חיוביים וחזקים בין אנשים מרקעים מגוונים במקומות עבודה, בבתי הספר ובמקומות המגורים. הוועדה המליצה המלצות מפורטות בתחומים שונים, אשר מומלץ לקרוא בזמן חופשי (נא ללחוץ כאן).כמו כן הוקם מרכז מחקר המקיים ומפרסם מחקרים בנושא. לפרטים נא ללחוץ כאן.

בקנדה, עוסקים בנושא באינטנסיביות מאז מחצית שנות התשעים. הסנאט הקנדי ציין בהחלטתו כי 'לכידות חברתית מוגדרת כיכולת של אזרחים החיים בתנאים חברתיים וכלכליים שונים, לחיות ביחד בהרמוניה, ובתחושה של מחויבות הדדית'. תכנית העבודה של וועדת מומחים, הגדירה בהמלצותיה משנת 1997 כי 'לכידות חברתית היא תהליך מתמיד של פיתוח קהילה החולקת ערכים משותפים, אתגרים משותפים, והזדמנויות שוות בקנדה, המתבססת על תחושה של אמון, תקווה וערבות הדדית בין כל הקנדים'. דוח הוועדה הדגיש כי לכידות חברתית תושג ככל שאנשים יהיו מוכנים לשתף פעולה בהתנדבות, בחברות ברשתות חברתיות רשמיות ולא רשמיות, בפעילות קבוצתית ובעמותות, ובנטילת חלק פעיל בחברה האזרחית. הוועדה לא הסתפקה בהצעות למדיניות, אלא גם הציעה אינדיקאטורים מפורטים למדידת מצב הלכידות החברתית בקנדה (לפרוט נא ללחוץ כאן): א. מצב כלכלי (חלוקת הכנסות, עוני, תעסוקה, וניידות). ב. הזדמנויות חיים (נגישות לבריאות, חינוך, שיכון). ג. איכות חיים (מצב בריאות, ביטחון אישי, משפחתי וכלכלי, מצב משפחתי, שימוש בזמן, סביבה בנויה, תשתיות למגע חברתי, סביבה טבעית). ד. נכונות לשתף פעולה (אמון באנשים, ביטחון במוסדות, כבוד למגוון, הבנה וערבות הדדית, תחושת שייכות). ה. השתתפות (צרכנות חברתית, השתתפות ברשתות, התנדבות, פעילות קבוצתית, פילנתרופיה, השתתפות פוליטית). ו. ידיעת קרוא וכתוב. בעקבות זאת פותחו מדדים מפורטים, ראו לדוגמא מדד ללכידות חברתית המתבסס על מצב ההתנדבות וההשתתפות בחברה האזרחית. לפרוט נא ללחוץ כאן.

באוסטרליה, חברת מהגרים במהותה, סוגיית הלכידות החברתית מלווה את החיים באופן מתמיד (ר' סקירה בספרם של ג'יימס נאף וג'ון ניוונהויזן. לפרטים נא ללחוץ כאן). לנושא הוקדשו לאורך השנים וועדות ציבוריות, מחקרים, החלטות ממשלה ותכניות ייעודיות. למשל, בשנת 1998 הושקה תכנית 'לחיות בהרמוניה' שמטרתה לבנות לכידות חברתית, בדגש לכבוד הדדי, השתתפות בחברה, תחושת שייכות, וקידום ערכים אוסטרלים (לפרוט נא ללחוץ כאן). אחד הביטויים המיוחדים של תכנית זו, הוא הוספת חג משותף לכל האוסטרלים, הנקרא 'יום ההרמוניה'. ביולי 2006 הממשלה פרסמה תכנית עבודה לאומית ללכידות חברתית, הרמוניה וביטחון. התכנית מתמקדת בחינוך, תעסוקה, אינטגרציה בין קהילות, וביטחון לאומי, ומוקדש לה מימון מיוחד למשך ארבע שנים.

מועצת אירופה נוקטת בגישה אחרת מן המדינות הנ"ל. המועצה הקימה מנהלת כללית ללכידות חברתית, המתמקדת בזכויות אדם וכבוד האדם. דגש ניתן לפיתוח סטנדרטים בתחומי החברה והבריאות, קידום של מגוון אתני ותרבותי, ושיתוף פעולה בפיתוח כלכלי. המנהלת הגדירה לכידות חברתית כ-'יכולתה של חברה להבטיח חיים בטוחים לטווח ארוך לכל חבריה, כולל נגישות שווה למשאבים, הערכה לכבוד האדם, לשונות, לעצמאות אישית וקבוצתית, ולהשתתפות אחראית.

אנשי המנהלת ערים לכך שתפיסתם שונה מהמקובל, והם מנמקים זאת בכך שהגישות האחרות אינן לוקחות בחשבון פלורליזם של זהויות, ומביעים חשש שלכידות חברתית תשמש כלי לשחיקתן. הם מביעים ספק שניתן לבנות הסכמות חברתיות כאשר ישנם הבדלים מהותיים בין אנשים וקבוצות. לטענתם, בחברות המתאפיינים במגוון של אינטרסים וזהויות, לכידות חברתית היא לכל היותר תהליך ליצירת הסכמות בדרכים לא אלימות, כדי לפתור מחלוקות בנוגע לחלוקת משאבים ולהבטיח יציבות. לכן, אין הם מתמקדים בערכים משותפים, אלא בחזון פוליטי משותף להשגת שיוויון.

המנהלת פיתחה מסגרת רעיונות ושיטתית, וכן סדרה של כלי מדיניות, סטנדרטים ואינדיקאטורים, הנובעים מגישה זו (לפרטים, נא ללחוץ כאן). מדידת לכידות חברתית לשיטתם צריכה להישען על: א. משתנים כוללים (נגישות לזכויות, כבוד לשונות, פיתוח אישי, השתתפות ומעורבות). ב. תחומי חיים (תעסוקה, כוח קנייה, שיכון, בריאות, תזונה, חינוך, מידע,ותרבות). ג. אוכלוסיות בסיכון (מיעוטים, מהגרים, ילדים, קשישים, נכים, ונשים).

מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“לכידות חברתית

  1. שלום רב,
    אני כותבת כעת עבודה סמינריונית הדנה בנושא זה, והמאמר היה משב מרענן בכיוון שונה (סקירה השוואתית בין מדינות) ממה שמצאתי במאמרים בכתבי עת בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה חברתית (שהתייחסו לכך מזוית הראייה הכללית או בהקשר לקבוצות ספציפיות בתחומים שונים- ספורט, צבא,…).
    תודה,
    טל

  2. שלום רב,
    התיזה שלי בבריאות הציבור היא בנושא הון חברתי ובריאות ושמחתי מאוד לקבל את המידע המצויין הזה עם סקירה מהעולם בנושא לכידות חברתית. תודה רבה!
    רות עוז שלם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s