איכות הסביבה ואיכות החיים


איכות החיים ואיכות הסביבה הולכות ביחד ובמידה רבה הן תלויות אחת בשנייה. כאשר מעדיפים אחת על-פני רעותה, נזק נגרם לשתיים. 'אסור לקטוף את פרחי הגן' כתב יהונתן גפן. הוא ניסה להסביר לדור שתוכנת שלא לקטוף ברחי בר על-ידי החברה להגנת הטבע, שיתייחס במטותא לחיים צעירים של אנשים באותה חרדת קודש. גפן ביקש להשיב את המטוטלת מעט לאחור. הדור הקודם הועיד לילדיו מצג בו שני מחנות מצדי מתרס מתגוששים זה בזה. בצד האחד הציונים, הקבלנים, החקלאים, הקפיטליסטים, הסוציומטים. הם פועלים לבנייה ולפיתוח, לתפיסת קרקע. בצד השני השואפים לחלוקת הארץ, המשכילים, הסוציאליסטים, הדואגים לרווחת הכלל. הם פועלים להגביל בנייה ופיתוח. כל צד מכנה את יריבו בכינויי גנאי – 'כרישי נדל"ן' מזה ו-'יפי נפש' מזה, נאבקים עד חורמה.

המאבק על היישוב "מיכל" שמקדמת ממשלת ישראל הוא דוגמא נוחה לכך. הארגונים הירוקים מתנגדים בתוקף – היישוב יפגע באירוס הגלבוע, ובכלל רצוי לדעתם שלא לבנות יישובים חדשים. איכות הסביבה גוברת על איכות החיים. הבעיה מתחילה כאשר שמעון פרס וחזון המזרח-התיכון החדש מתכננים לבנות את תעלת הימים. רק ארגונים שהולכים עד הסוף מביעים התנגדות חריפה, ערך השלום גובר על ערך הסביבה. עוד יותר בולט הדבר בירושלים, שם התנגדו ארגוני הסביבה לתכניות הבנייה של במערב העיר, אך אינם נוקטים קו דומה באשר לבנייה במזרחה. עלול להתקבל הרושם שהמאבק על הגנת הסביבה הוא כלי שרת בידי אידיאולוגיה פוליטית ומדינית ואין לו זכות קיום בפני עצמו. ככל שהמאבק הסביבתי מתרחק משאלות של איכות חיים, הוא מתרחק מעולמם של אנשים. הוא הופך להיות נושא לבעלי עניין ובעלי מקצוע בלבד. עבור אזרח מהשורה העיסוק והעניין בו הם מותרות ולא נושא מהותי וחיוני.

אלא שזו לא הייתה באמת המציאות, זו אינה המציאות כיום, ולא רצוי שבעתיד היא תהיה כזו. החקלאים בישראל, הקיבוצים והמושבים, החלוצים ובוני הארץ בעבר לא ראו עצמם כמשתייכים לימין קפיטליסטי. הנוהים כיום אחר איכות חיים ביישובים קהילתיים בפרברי הערים גם הם אינם בהכרח מצד זה או אחר. אדרבא, היציאה מן הערים נועדה בין היתר כדי לחזור לחיים ולסביבה טבעית. רבים עוברים מן העיר אל הפרבר כדי לגדל את ילדיהם באווירה כפרית ושלווה יותר, ועל-מנת להרגיש חלק מן הטבע. צעירים היוצאים לטייל במזרח ובדרום אמריקה מחפשים נוף וטבע ומשלבים זה בזה שלווה ואתגר. אחר-כך עושים זאת בארץ בטיולים רגליים ובעזרת רכבי שטח וטרקטורונים. החיפוש אחר אוכל בריא וטבעי וההתנערות מן האוכל המהיר והמהונדס אף היא תופסת לה מקום בחיים הצעירים של ימינו. לשמור משקל ולשמור על כושר, ובכלל לקיים חיים בריאים.איכות האוויר, איכות המים, והקרינה שמסביב טורדים את מנוחתנו. אנו מזדעזעים בערב שבת מול הטלביזיה מפרשת הקישון ומהמצב במפרץ חיפה, וביום ראשון ממשיכים לשתות, לשחות ולנשום כתמול שלשום.

העתיד של חיים בריאים טמון בין השאר בסביבת חיים בריאה. העתיד של הדאגה לסביבה כרוכה בראש ובראשונה בחבירה אל הדואגים לחיים בריאים. מאבק סביבתי בתוך הקשר פוליטי נדון לקשיים. לא בכדי תקציבו של המשרד לאיכות הסביבה הוא התקציב הנמוך ביותר מבין משרדי הממשלה. מאידך, תקציבו של משרד הבריאות, העוסק בעיקר בטיפול, וכמעט כלל לא במניעה, הוא מן הגבוהים. נושא זה מונח לפתחו של הדור הרביעי, הדור הצעיר בישראל. עליו להפוך את הדאגה לסביבה ולחיים בריאים לנושא שבקונצנזוס, לחתור לאיזון ולפשרה.

במידה רבה מאוד נושא זה דומה לתחום זכויות האדם והאזרח בישראל, אבל על-כך בפעם אחרת.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s