כוס ריקה-מלאה


כאשר מסתכלים בישראל על חצי הכוס הריקה, וזהו ללא ספק תחביב לאומי, מבחינים בצרכים הולכים וגוברים בכל תחומי החיים. רואים פערים מעמיקים בין עשירים לעניים ובין מרכז לפריפריה. שמים לב להקצנה והתבדלות של קבוצות וקהילות והתרחקותן מאחריות משותפת לגורלה של החברה והמדינה. הכוחות הצנטריפוגליים בחברה הישראלית חזקים. הממשלה מצמצמת את תפקידיה – אזרחים רבים נותרים לבדם וגורלם בידם. יותר ויותר אנשים וקבוצות אינם מתעניינים ואינם מעוניינים עוד לקחת אחריות משותפת. אין להם אמון במוסדות השלטון הפוליטי. הם דואגים בעיקר לשרידות ולשגשוג של עצמם, משפחתם והקהילה שלהם. הם אינם מעוניינים בגיבושו של חזון משותף לכל אזרחי ישראל.

מאידך, כאשר מסתכלים על חצי הכוס המלאה, אולי ישנה סיבה טובה לאופטימיות. בשנים האחרונות אנשים צעירים מרקעים מגוונים, יהודים וערבים, צברים ועולים, חילונים ודתיים, עירוניים ובני קיבוץ, מחליטים מסיבות שונות לפעול ככל יכולתם כדי לסייע לזולתם. לצד קריירה וגידול משפחה, הם מוצאים זמן להתנדב למען הקהילה. הם תורמים מכסם לאנשים נזקקים ולארגונים המספקים שירותים חיוניים. הם פועלים בארגוני חברה אזרחית ומצטרפים לקהילות צעירות הפועלות במשותף. למרות שהם רואים את עצמם כחלוצים ופורצי דרך, הם מחפשים איזון ודרך אמצע, בין הגשמה עצמית ואחריות חברתית, ובין השתלבות במשקים הגלובליים וחיים בקהילה מקומית.

מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“כוס ריקה-מלאה

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    😳 😳 😳 ההההה יהודים אאאאעע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s