כור היתוך חדש


כן כור היתוך, לא כור היתוך, במציאות כל אחד סגור בעצמו, במשפחתו וקהילתו. מי שנולד בפרויקט משהב, הולך לממלכתי דתי, לישיבה תיכונית, להסדר, לבר-אילן, ולפרויקט משהב. לא רואה חילוני ממטר, כי אין חילוני במרחק קילומטר. כל קהילה מסתגרת, מתבדלת ומתבודדת ביהירותה.

מעט מאוד הזדמנויות נוצרות לנו באופן טבעי לפגוש אחרים מאתנו למפגש משמעותי. הצבא עושה את זה באופן חלקי. האוניברסיטאות עוד פחות מכך. על מקומות עבודה (חוץ מבתי חולים) קשה באמת לבנות.

בשנים האחרונות צצות יוזמות חדשות של 'שירות אזרחי', 'שירות לאומי' ו-'שנת התנדבות בקהילה'. בנות ובני 18 מכל קצוות החברה הישראלית מקדישים שנה בהתנדבות למען זולתם. מתוך דאגה למצוקתם של אנשים שגורלם לא שפר עליהם, הם נרתמים ועושים מעשה.

עד גיל 18 אנחנו גדלים בבית ההורים וכמעט ולא יוצאים מתחת כנפי סביבתנו הקרובה. זוהי צומת שבא צעירים יוצאים מהבית ומגלים את העולם שמעבר לגדר. בתחילה הם מגלים את האחרים,  אך עד מהרה הם מבינים שאינם כה שונים.

כל אחד מגיע מרקע, תרבות, דת ואמונה אחרת, אבל כולם חולקים תפיסת עולם ערכית, חברתית, ישראלית משותפת. השבוע יצא לי לבקר בשתיים מהתכניות הללו: מרכז מעשה ו-אג'יק. משהו טוב קורה פה!

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s