הישרדות זה לא הכל


שלושה אתגרים קיומיים ניצבים בפני ארגוני המגזר השלישי: היתכנות, הישרדות והתרחבות. בתחילת הדרך עמותה מתמודדת עם השאלה כיצד לפתח שירות חברתי ולהוכיח את תועלתו, אחר-כך היא שואלת כיצד לגרום לו לשרוד ולשגשג, ולבסוף, במידת האפשר והרצוי, איך לאפשר לו לצמוח ולהתרחב.

המשבר הכלכלי ושער הדולר הנמוך יוצרים כעת דחיפות גדולה לאתגר ההישרדות. כדי לשרוד, עמותות פועלות לשפר את היעילות שלהן. מנהלי העמותות מנסים לצמצם הוצאות באמצעות תמחור מדויק יותר, הגדלת שעות העבודה, ושימוש במתנדבים. הם פועלים להגדיל הכנסות על-ידי גיוס כספים, מכירת שירותים והשכרת נכסים. למרבה השמחה, נראה שמרבית העמותות אמנם מורידות הילוך, אך מצליחות לשרוד ולתפקד.

אתגר גדול יותר ממתין להן מעבר לפינה. בכל שנה נרשמות למעלה מ-1,000 עמותות חדשות. כולן רוצות לצמוח, אך אין די משאבים לכולן, והתחרות גוברת. מי שיצליח הוא זה שיוכל לספק ראיות לכך שהשירות החברתי שהוא מספק, אכן אפקטיבי, ושיש באמתחתו יכולת ארגונית שתאפשר לו להתרחב. עמותות זקוקות לכן, ליכולת ניהולית מקצועית כדי ליצור מיקוד אסטרטגי ופיננסי, ולהטמיע מדידה של ביצועים ותוצאות.

הבעיה העיקרית היא שעמותות רבות דילגו בתחילת דרכן על שלב הוכחת האפקטיביות של השירות שפיתחו. הן יאלצו לחזור לאחור ולבדוק היטב 'מה עובד' ובאלו תנאים, ולמקד את המאמצים והמשאבים בהתאם. מרבית העמותות שהתרחבו כדי לספק ביקוש של לקוחות והיצע של מממנים, טרם התפנו לבניית יכולת ארגונית שתתמוך בכך. זהו תהליך מורכב ויקר, שספק אם עמותות יכולות להקדיש לו משאבים כעת, ולא ברור אם ישנם די כוחות מקצועיים שיכולים לסייע לעמותות לנהלו.

לא ניתן להותיר את הנושא למנהלי עמותות ולצפות שיתמודדו לבדם. הקרנות הפילנתרופיות חייבות לסייע למלכ"רים להוכיח אפקטיביות ולבנות יכולות. הממשלה תצטרך לעמוד על הוכחה ויכולת, כתנאי למימון של שירותים. מדובר בשינוי בדרך התנהלותו של שוק המגזר השלישי, שבדרך כלל מסתפק במבחנים של מצפון ותקורות. המגזר החברתי כולו יצטרך להסכים על קריטריונים בהירים להבחנה בין שירות אפקטיבי לשירות פחות מוצלח, ולהעדיף את המצליחים.

יש הטוענים שהאתגרים הללו 'גדולים' על העמותות, ופתרונות לא יוכלו לצמוח רק מתוך היכולות והמשאבים הקונבנציונאליים הקיימים בתוכן. כדי לשבור את המשוואה צריך לפרוץ את גבולות המגזר השלישי, ולאפשר לשחקנים נוספים להיכנס לזירה החברתית. הדוגמא הרווחת לכך היא עסקים חברתיים המנהלים שורה תחתונה כפולה, עסקית וחברתית. למשל, מסעדת לילית בתל-אביב, המתנהלת כמסעדת שף, ומכשירה ומעסיקה נערים בסיכון ומסייעת להם להשתלב בחברה.

במדינות אחרות בעולם לא מסתפקים בכך. כדי לעודד השקעה בעסקים חברתיים, בארבע מדינות בארה"ב ניתן כעת להקים ארגון היברידי שהוא חצי עמותה וחצי עסק, הנקרא: חברה למטרות רווח נמוך. באנגליה הונפקו אגרות חוב חברתיות, המעניקות למלכ"רים מימון המותנה בהוכחת תוצאות חברתיות. בנוסף, הוקם שם בנק להשקעות חברתיות, הנשען על מימוש של נכסים נטושים ועל כספים בחשבונות רדומים.

זו ההזדמנות שמחכה למגזר השלישי מעבר לאופק של המשבר הכלכלי. מחוקקים, קובעי מדיניות, ורשויות המס, צריכים להידרש לסוגיה כעת. פילנתרופיה ישראלית, השקעות בעסקים חברתיים, ויצירה של הכנסות עצמיות על-ידי עמותות, יסייעו לפתוח את השוק החברתי ולהגביר את התועלת שהוא מניב.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s