דירקטוריון חברתי


בחברה ציבורית, הדירקטוריון הוא מקום בו מתקיימים דיונים אסטרטגיים ותקציביים, מתגבשת מדיניות, ומתקבלות החלטות חשובות. הדירקטוריון מאפשר לנציגי בעלי המניות לפקח על עבודת המנכ"ל ולעקוב מקרוב אחר התקדמות תכניות העבודה. לעומת זאת, בעמותות ובארגונים חברתיים, הוועד המנהל לעתים אינו יותר מוועדת קישוט, חותמת גומי חסרת שיניים – מעורבותו בענייני העמותה מוגבלת, ותרומתו לתפקודה מצומצמת ביותר.

חוק העמותות קובע כי סמכותו של הוועד לנהל את ענייני העמותה. בפועל, כמו סטארט אפ בתעשייה, עמותות רבות נוסדות בידי יזם חברתי נלהב ונמרץ, שרק החובה החוקית מאלצת אותו להקים לארגון וועד מנהל. הוא מגייס אל הוועד כמה מחבריו, ובהמשך גם חוקרי אקדמיה ואנשי ציבור, כדי ששמם יעטר את המכתבים הנשלחים לתורמים, והעיקר שלא יפריעו. הוועד פועל בהתנדבות, מתכנס פחות או יותר, מתרשם מפעילות העמותה, ממלא את חובתו החוקית, ותו לא.

כאשר עמותה גדלה ומתבססת, שירותיה משפיעים על יותר אנשים, והניהול שלה הופך מורכב. היא זקוקה למימון רב ומגוון, לשכלל וליעל את השימוש במשאביה, ולהיות מסוגלת באופן מתמיד, לתמחר, לנטר ולשפר את פעולותיה. לצד ההחלטות היומיומיות השוטפות של המנכ"ל, העמותה צריכה לקבל החלטות ארוכות-טווח ולבנות כלים ותשתיות שיתמכו בהרחבת הפעילות. לעתים, זהו גם הרגע שבו נכנסים לעמותה משקיעים פילנתרופיים או ממשלתיים המעוניינים למנף השפעה באמצעות פעילותה.

מלמטה, מלמעלה ומהצדדים, זהו הרגע שבו גוברת הציפייה שלעמותה יורכב וועד מנהל אפקטיבי. התקווה נעוצה בהשתלבות אנשי עסקים, כי הם מכירים מקרוב עבודה דירקטוריונית מוצלחת. הציפייה היא שהם יתרמו מניסיונם לשיפור איכות הניהול של העמותה ויעמידו לרשותה את קשריהם ומשאביהם העסקיים, החברתיים והאישיים. במקרים לא מעטים התקווה נכזבת. אנשי עסקים מגיעים לעמותה להתנדב, לבטא רק את הפן הרגשי באישיותם, לגעת באנשים, ולחוש את המצפון שאולי התנוון קצת.

בשנים האחרונות המצב הזה מתחיל להשתנות. יותר עמותות מצליחות לגייס לשורותיהן וועד מנהל המוסיף להן ערך ממשי. ניתן למצוא בוועדי עמותות עורכי-דין ורואי חשבון, שרותמים את משרדיהם לסייע לצרכיה המשפטיים והפיננסיים של העמותה, פרו בונו. ישנם וועדים העוסקים בתהליכים אסטרטגיים ארוכי טווח ומסייעים לעמותה להיערך לעתיד מבעוד מועד. בעמותות כאלו, חברי וועד חונכים ומלווים את מנהל העמותה ואת צוות הניהול שלה, והם מצופים לתרום מכסם באופן קבוע לעמותה.

הלהיט התורן בנושא זה במדינות מעבר לים הוא דגם חדשני של venture philanthropy. מתוך קהילת קרנות הון הסיכון צמחה גישה זו הפועלת לשעתק לעולם החברתי את דגם הון הסיכון של השקעה בארגון ובצמיחתו. אנשי קרנות ההייטק מקימים קרן חברתית מכספם הפרטי, בדרך כלל של כמה עשרות מיליוני דולרים, ובוחרים 5-10 עמותות להשקיע בהן למשך מספר שנים. הם בוחרים ארגונים מקומיים שהוכיחו שהם מספקים שירות חברתי מצוין, ונכנסים כדי לסייע להם לצמוח ולהרחיב את הספקת השירות לקהלים נוספים.

מעורבותם של אנשי הקרן בוועד המנהל של העמותה עמוקה ואינטימית. עיקר יהבם מוקדש לבניית היכולות הניהוליות, הפיננסיות, הטכנולוגיות, התפעוליות, האנושיות, והארגוניות שלה (מה שנקרא בטעות 'תקורה'). מפתיע, ויש אומרים מאכזב, שדווקא בישראל, שבה קהילת הון הסיכון כה מפותחת, ושמוביליה הם אנשים יצירתיים, מוכשרים ואיכפתיים, דגם חדשני שכזה טרם הכה שורשים.

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“דירקטוריון חברתי

  1. חותמת על כל מילה שלך.
    עמותת כתף חמה שמסייעת לבני משפחות של חולים כרוניים בדרך חדשנית, יעילה ומיוחדת היא אמנם עמותה צעירה אבל כבר עם קבלות. אנשי קהילת ההון סיכון שיחברו לעמותה כמו כתף חמה ימצאו בקלות מקום להתנדב ולנדב את כל הקשת שהזכרת.. רק תבואו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s