הפילנתרופיה בצומת דרכים


המשבר הכלכלי בלם את התפתחות השוק הפילנתרופי בישראל. אחרי עשורים של צמיחה בהם קמו קרנות ונוסדו תכניות חברתיות חשובות, חלה עצירה של ממש. תורמים מהססים להכניס את היד אל הכיס – הם חרדים לעתיד לבוא. תאגידים מצמצמים את היקף תרומתם כי הם עסוקים בהישרדות עסקית. משפחות אמידות משהות את ההחלטה להקים קרן פילנתרופית, לפחות לעת עתה, עד יעבור זעם.

גם בקרב הקרנות הפילנתרופיות הותיקות, מה שהיה הוא לא מה שיהיה. קרנות נשענות על רווחי השקעות פיננסיות של קרן צמיתה העומדת לרשותן. מאז שנות התשעים רווחי השקעותיהן גדלו בקצב רב יותר מהוצאותיהן והן צמחו לבלי הכר. ככל שיכולותיהן גברו כך עלתה הציפייה מהן לספק את הסחורה – שירותים חברתיים חיוניים הועברו לאחריותם של גופים הממומנים גם בידי פילנתרופיה.

אולם בשלהי 2008 פגע מטאור פיננסי בקרנות ובמחי יד היקפן ירד בעשרות אחוזים. כדי לתת כתף לעמותות מרביתן החליטו שלא להפחית את היקף מענקיהן. הן הבינו כי בעת המשבר משאביהן דרושים יותר מאי פעם, הפערים מתרחבים, המצוקות מתגברות, וזו העת למיצוי האפשרויות העומדות לרשותן. הקרנות החליטו במודע לקחת סיכון ולפגוע בערך הקרן.

בתום גל הירידות היו קרנות שהחליטו להקריב את ההווה למען העתיד. הן צמצמו הוצאות והגדילו השקעות תוך שהן מנצלות את עליות השערים החדות. אלו שהשקיעו בתבונה שקמו את יכולתן וכעת הן נערכות להמשך. אחרות, ובהן מספר קרנות גדולות וחשובות בישראל, החליטו להתמקד בהווה על-חשבון העתיד. חלקן נדחפו לכך בגלל המשבר ולחלקן הוא רק קירב את הקץ. הן קיבלו החלטה אמיצה להוציא את מירב המשאבים שלהן בשנים הקרובות, ולמעשה לסגור את הבסטה.

סגירה של קרן היא טבעית ויש אף אומרים שזהו תהליך בריא. קרן היודעת כי קצה קרוב ערה יותר למיצוי הזדמנויות ופועלת ביתר נחישות להשגת תוצאות בזמן סביר. היחסים בין הקרן לארגונים הנהנים מתמיכתה שקופים ויחסי התלות מתחלפים בהיערכות הדדית ליום שאחרי. בעלי קרנות הבוחרים בדרך זו טוענים כי דור, דור וקרנותיו. הם חותרים ללא לאות לפתור עכשיו את הצרכים החברתיים של היום.

אבל כאשר קרנות נסגרות וחדשות לא מוקמות במקומן, יש סיבה לדאגה. תפקודם השוטף של שירותים חברתיים נפגע מיידית ובאופן ישיר. כבר ניתן לחוש שמרבית מאמציה של החברה האזרחית מוקדשים להבטחת השרידות והקיימות של ארגונים ושירותים. הציפייה היא שהממשלה תחזור ותיטול את האחריות לתקצוב השוטף, תשכלל את אמות המידה לתמיכה, ותפעל באפקטיביות לפיקוח ולבקרה. זהו תהליך שכאשר הוא נעשה היטב, הוא רצוי, וראוי ונכון.

הדאגה הגדולה מצמצום הפילנתרופיה נעוצה באובדנו של הון סיכון למו"פ חברתי. התפקיד המיוחד של קרנות הוא לתכנן לטווח-ארוך, לקחת סיכונים ולעמוד על איכויות מקצועיות. כמו קרנות הון סיכון לתעשיית הסטארטאפ, הפילנתרופיה היא מנוף שמאפשר ליזמים חברתיים לחדש, ליצור ולהתנסות. כך נוסדו תשתיות חברתיות שהן חלק ממרקם חיינו, כמו נט"ל, ועל"ם, אור ירוק, אדם טבע ודין, ועוד.

כדאי לשים לב שבשנתיים האחרונות מעט מדי יוזמות ופתרונות חדישים שכאלו מפותחים במגזר השלישי. זהו תמרור אזהרה והגיעה העת שדור חדש של פילנתרופים יתחיל לחמם מנועים ויתכונן לעלות על המגרש.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s