צעירי הנרגילה שעל החוף


ישראל מדורגת במקום ה-36 במדד התרומה וההתנדבות העולמי לשנת 2010. המדד שפורסם באחרונה מתבסס על מדגם שערך מכון המחקר גלופ ב-153 מדינות. מובילות את הרשימה אוסטרליה, ניו-זילנד, קנדה, אירלנד ושוויץ. במדינות אלו כ-70 אחוזים מהאוכלוסייה תרמו כסף לעמותה, כ-40 אחוזים התנדבו בארגון חברתי, וכ-65 אחוזים סייעו לאדם זר. ישראל נמצאת הרחק בטבלה, אחרי מדינות כמו כווית וקטאר, ניגריה קניה ואנגולה.

יש שיטענו בצדק כי הבדיקה אינה מדויקת ושהיא משטחת הבדלים תרבותיים. הם יסבירו כי הציון הנמוך של ישראל נובע בעיקר מאחוז נמוך של התנדבות בישראל, משום שחובת שירות צבאי בסדיר ובמילואים אינה נחשבת בגדר התנדבות. המדקדקים יעירו בתגובה כי גם בשוויץ, אחת המדינות המובילות את המדד, נהוג שירות חובה של מספר שנים בסדיר ובמילואים. כך או כך, הישראלים כך נראה, אינם ממהרים להתנדב.

ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2004 המצביע על היקפים דומים של התנדבות בישראל. שם נמצא כי 15 אחוזים מתושבי ישראל מעל לגיל עשרים עוסקים בהתנדבות, שליש מתוכם בהיקף של מעל לעשר שעות בחודש – יהודים מתנדבים יותר מערבים, דתיים יותר מחילוניים, עשירים יותר מעניים, וצברים יותר מעולים. הסקר אינו מסביר אם זו סיבה או תוצאה של ההתנדבות, אבל המתנדבים מדווחים כי הם מאושרים יותר בחייהם.

לפי רמות האושר בישראל ניתן היה לצפות כי רבים יותר יתנדבו. כתבת השער של גיליון המגזין טיים הציגה עד כדי גיחוך כמה הישראלים מאושרים, חיים להם בבועה מלאכותית ומעשנים נרגילה על חוף הים – כאילו אין מחר. מבחינת העולם הקונפליקט בין ישראל לשכנותיה הוא הנושא הקריטי ביותר, ולהפתעתו עבור הצעירים בישראל, הוא אינו יותר מאשר מטרד. הכתבה מסיקה כי הישראלים מנותקים מסביבתם ועסוקים בעיקר בעצמם ובחייהם הטובים.

כדי לתמוך במסקנה היא מצטטת סקר דעת קהל בו נשאלו ישראלים מהי הבעיה הדחופה ביותר שמולה ניצבת המדינה. במקומות הראשונים המשיבים ציינו את החינוך, הפשע, הביטחון, והעוני, ורק אחר-כך את הפלסטינים והסורים. היא כלל אינה מעלה על הדעת שמדובר בשינוי אמיתי של העדיפויות שלנו מנושאי שלום ומלחמה לתחומי חברה וכלכלה, ובכלל לא מתארת לעצמה כיצד בעת פקודה הצעירים הללו יתייצבו לצד אחיהם בסדיר ובמילואים.

אם מבודדים את הצעירים בישראל משאר האוכלוסייה, ניתן להבחין במאפייני התנהגות שעשויים להעיד על משהו טוב שיכול להתפתח כאן בעתיד הקרוב. לפי סקר של ג'וינט-ישראל שבוצע על-ידי מכון דחף ופורסם באחרונה, עולה כי מחצית מבני הנוער בישראל מתנדבים, ושמספר המתנדבים מקרבם עולה בהתמדה. רבים מבין אלו שאינם מתנדבים מציינים שאינם מודעים כלל לאפשרויות להתנדבות.

המשימה המונחת לפתחה של החברה האזרחית היא לפלס נתיבים אל הדור הצעיר. פרשת חוף פלמחים היא צומת דרכים, בה צעירי הנרגילה הקדימו את הארגונים הממוסדים והניאו את הממשלה מלהקים על החוף מתקן נופש. הצעירים הללו אינם סגפנים, הם מוצאים משמעות ואושר בחייהם בשילוב שבין הגשמה עצמית ושירות חברתי. לכן, הארגונים החברתיים צריכים לשאול את עצמם האם הם מעניקים לצעירים היצע מספק והאם הם נכונים ובשלים לשתף אותם בפעילות ובהחלטות.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s