על שלושה דברים העולם עומד


הדיון על מדינה יהודית ודמוקרטית אינו תופס את ייחוד חיינו בארץ. גם הקהילה היהודית בניו-יורק מקיימת חיים יהודיים בטוחים, טובים ונוחים במדינה דמוקרטית. אם כל הסיפור שלנו נועד לקיים יהדות בדמוקרטיה, לא היה צריך להקים מדינה שעבורה מזיעים, נאבקים, נלחמים ונהרגים. אז איך קרה שהפכנו נשבעים ונאמנים רק למדינה יהודית ו/או דמוקרטית?

באופן מפתיע, המונח 'מדינה יהודית' הוא חדש וגם השימוש במונח 'יהודי' הוא מאוחר. הגיבור התנ"כי הראשון שזוכה לתואר הוא 'מרדכי היהודי', איש גלות פרס ממגילת אסתר. לפני הגלות, 'יהודי' היה מי שהשתייך לשבט יהודה, או למדינת יהודה, שכנתה ויריבתה של מדינת ישראל. נדמה שמי שטבע את המונח 'מדינה יהודית' בעידן המודרני היה בכלל האו'ם, שהחליט ב-1947 על הקמת 'מדינה יהודית' לצד 'מדינה ערבית' בשטח 'פלסטין'.

הכרזת העצמאות שלנו מ-1948 מצהירה על 'הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל', אבל היא לא מזכירה בשם את המונח 'מדינה דמוקרטית'. הרצל שחזה מדינת יהודים התייחס לאפשרות שהיא תתנהל כדמוקרטיה, אך פסלה על הסף. בפועל, ישראל קמה כמדינה דמוקרטית, בתחילה עם גוון סוציאליסטי בשל הנטייה לברית המועצות, ולאחר מלחמת ששת הימים עם דגש ליברלי המוכר לנו כיום, בעקבות נותנת החסות החדשה, ארצות הברית.

מי שביקש לכונן את המדינה כדמוקרטית להלכה היו מחוקקי חקיקת היסוד בכנסת ב-1992. הם סברו שהמדינה צריכה להיות מוגדרת כך בחוק. לגבי יהדותה, הם חשבו שאין זה מתפקידו של החוק, אלא מקומו של המנהג שנקבע בידי קבוצת הרוב השוררת במדינה. אחרים סברו שאלמנטים מן הדת וההלכה היהודית צריכים להיות קבועים בחוק המחייב את הכלל. כך או כך, התוצאה שאליה אנו מתבקשים להישבע כיום היא פשרה שהושגה בין נשיא בית המשפט העליון למפלגות החרדיות.

כאשר התומכים במדינה דמוקרטית מביעים את עמדתם, הם מתארים מדינה מודרנית, פתוחה לעולם, חלק ממשפחת העמים, סובלנית לאחר, חותרת לשלום, ומשמשת מופת מוסר ברוח חזון הנביאים. התומכים במדינה יהודית מתארים מדינה חזקה, נחושה ובטוחה בדרכה, המשמשת מקלט ומגן לבני העם היהודי, שומרת על המורשת היהודית ומבצרת את מסורתה, בבחינת כי מציון תצא תורה. רובנו מוכנים לחתום על שניהם, השאלה היא אם הם מספיקים כדי להחזיק אותנו ביחד.

לכן כדאי לשים לב שהכרזת העצמאות מוסיפה אלמנט שלישי, שלפניה נקרא 'ציונות' ו-'חלוציות' ובהכרזה על הקמת המדינה נקרא 'עצמאות ממלכתית'. תחת המונח הזה מתארים האבות המייסדים מדינה עצמאית, חדשנית, מתקדמת ומעשית, הלוקחת אחריות על כלכלתה,שפתה ותרבותה, ופועלת לרווחת כל תושביה. כלומר, לא רק מדינה המתגעגעת לעבר, ולא רק מדינה החוזה פני עתיד, אלא גם כזו הנטועה במציאות המעשית של ההווה ולוקחת אחריות.

התכונה הנחשונית הזו שלנו המתבטאת בחדשנות, חלוציות, יוזמה, יצירתיות, וקידמה היא תכונה המוכרת לנו היטב כישראלים, היא נצרבה בנו בארץ והיא מבדילה אותנו מאחינו היהודים שבניכר. היא האומץ לפסוע ראשונים אל עבר הלא נודע, היא החוצפה לקחת מנהיגות במקום שאחרים מהססים, והיא תחושת האחריות האישית והאכפתיות שאין לה גבול לגורלה של המדינה . זהו האלמנט השלישי, הוא הדבק המלכד ועלינו לצרפו לשילוש המנחה את דרכנו.

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s