קרן נאמנות חברתית


אם רק אפשר היה למדוד תוצאה חברתית כפי שמודדים תוצאה כלכלית, ניתן היה לגייס מימון לפעילות חברתית בשווקים הפיננסיים. למשל באנגליה, סר רונלד כהן יזם הנפקת מוצר חדש שנקרא 'אגרות-חוב חברתיות'. למשקיעים מוצעת אפשרות לרכוש 'אג"ח' של ארגונים חברתיים הפועלים לשיקום אסירים משוחררים. אחוזי צמצום חזרה לפשע מתורגמים לאחוזי רווח למשקיע. הרווח משולם בידי הממשלה, אשר חסכה מקומות בבתי הסוהר. אם חס וחלילה ספק השירות נכשל בהשגת היעד, המשקיע יכול להסב את השקעתו לתרומה ולקבל עבורה זיכוי במס.

כדי שיוזמה יצירתית ומורכבת שכזו תצליח בישראל, כולם צריכים להשתכנע שהמהלך כדאי להם. הממשלה משלמת רק בהתאם לתוצאות, ולמעשה היא מקבלת ערבות ממשקיעים פרטיים לשירותים שבאחריותה. המשקיעים מצדם מקבלים תשואה נאה, בהנחה סבירה שההתערבות המונעת תצליח. ספקי השירות החברתי, ובכלל זה עמותות, חברות ורשויות ממשלתיות, מקבלים מימון חדש, ובלבד שהם מסוגלים לבצע היטב ולהוכיח שפעולתם משיגה שיפור ניכר ומתמיד בצמצום ממדי הבעיה.

כל המודל הזה נשען על כך שניתן למדוד את השורה התחתונה של ההתערבות החברתית בצורה אובייקטיבית וברורה, ללא עוררין ובלא ספק. אולם הבעיה היא שעד היום לא היו בארץ די תכתיבים ותמריצים לקיים מדידה כזו של תוצאות בשדה החברתי ולכן לא התפתחה יכולת מספקת. הממשלה מודדת בעיקר תשומות ותקורות, התורמים מעוניינים בפרויקטים ובעשייה, והיזמים אינם מתוגמלים לפי הוכחת הצלחתם. אף אחד מהם לא רואה את תפקידו ואחריותו לדאוג לפיתוח התשתית המקצועית הדרושה או למימון הפעולות הכרוכות בכך.

כללי המשחק הללו עשויים להשתנות כאשר היכולת למדוד ולהוכיח השגת תוצאות תניב נגישות למקורות פיננסיים חדשים. בצל המשבר הכלכלי משאבים שכאלו נחוצים למגזר החברתי כמו אוויר לנשימה. הפערים מעמיקים והעמותות מתרבות, אך התרומות דועכות והתקציבים מקוצצים. זוהי הציפייה מן האג"ח החברתי, כמו גם מכלים חדשניים שנוסדו באחרונה בחו'ל כדוגמת הבנק החברתי, קרן הון סיכון פילנתרופי וקבוצת השקעות בעסקים חברתיים.

מבחינת ישראל מדובר כמעט בחלום באספמיה, חזון אחרית הימים הנמצא הרחק מעבר לאופק. לכן נדרש מהלך תשתיתי ומעמיק שבו מומחים מהתחום הפיננסי, מהממשלה ומהמגזר החברתי ילמדו את הנושא במשותף ויבחנו מה עשוי להתאים למציאות הישראלית. במקביל עליהם לאתר הזדמנויות המתאימות כאן ועכשיו ולהוכיח היתכנות וכדאיות. נושאים כמו צמצום נשירה ממערכת החינוך, יציאה מאבטלה, טיפול במזהמים סביבתיים הפוגעים בבריאות, או מניעת תאונות דרכים, עשויים להיות מתאימים לפתרונות שכאלו.

לצורך זה דרושים חלוצים המוכנים ללכת לפני המחנה. נחוצים יזמים חברתיים ומנהלי ארגונים הסבורים שיש בידם מספיק סיבות להתחיל למדוד ביצועים ותוצאות. לא רק כדי לשפר את כושר התחרות של ארגונם ולגייס עבורו מקורות מימון חדשים, אלא בראש ובראשונה כביטוי להתנהלות בריאה של ארגון המעוניין להשתמש במשאביו ביעילות ובתועלת מרביות.

יהיו שיטענו שבדרך זו משאבים עלולים להיות מוסטים לבעיות שקל למדוד במקום לאתגרים שחשוב לפתור. אחרים יגרסו שהון פרטי ושווקים קפיטליסטיים הם משענת קנה רצוץ. נוספים יעריכו כי ישראל אינה בשלה לשיתוף פעולה מורכב שכזה בין הממשלה, המגזר העסקי והחברה האזרחית. אלו כולם טיעונים רציניים וכבדי משקל אך אינם סיבה מספקת שלא לבחון את הנושא ברצינות.

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“קרן נאמנות חברתית

  1. שלי שרון - הערכה כאסטרטגיה לשינוי חברתי

    מדוע יש צורה למדוד תוצאה חברתית כפי שמודדים תוצאה כלכלית – כשמטרה חברתית שונה ממטרה כלכלית. האם איננו מודדים ביחס למטרה?? נעלם חשוב בכל משוואה – גם כלכלית וגם חברתית. הבעיה מתחילה כשמציבים במשוואה אחת את המגזר השלישי אל מול המגזר העסקי ולא מתבוננים בכל אחד מצידי המשוואה כדי להבחין כי הם מכילים משתנים שונים, ולהם משקל שונה בתוצאה הסופית. אומרים כי, כל הפוסל במומו פוסל, וראוי לזכור כי המודלים הכלכליים לא מנעו ואף לא חיזו את המשבר הכלכלי ואת הגורמים שהביאו לו.
    כשמשקיעים יתחילו להסתכל על מחקרים קיימים המוכיחים שיש קשר בין תקורות לבין אפקטיביות ארגונית ויסכימו לממן תקורות הנדרשות לביצוע אפקטיבי של יוזמות חברתיות – או אז נעשה כברת דרך משמעותית בשיח על הקשר בין כלכלה לחברה, ולא רק נדבר סיסמאות. או אז אולי משקיעים יסכימו לסייע במימון מדידה והערכה של יוזמות חברתיות.
    המחפשים למדוד את השורה התחתונה – האובייקטיבית כביכול, כורים לעצמם את הבור אליו נופלים במדידה שטחית של תשומות ותקורות. לצד זאת, הממשלה בישראל מסירה את ידיה לא רק מפיתוח מערכות מדידה, אלא גם ממתן מענה לצרכים של אזרחים, כאשר ארגונים חברתיים הקמים למתן מענה לצרכים אלו נופלים תחת זכוכית המגדלת של כל עובר אורח. וכך אנחנו עוברים מטרנד לטרנד, מסיסמא לסיסמא – מדידת תוצאות, הערכת אימפקט, SROI …ומי ינבא את הגל הבא?
    ואכן נדרשים חלוצים – ארגונים חברתיים שמוכנים ללכת יד ביד עם מדידה והערכה ולתרום מהחלוציות, היוזמה והיצירתיות להנבת מודלים מתאימים למדידה חברתית! חלוצים – ארגונים ומעריכים, שילמדו את המגזר העסקי כיצד יש למדוד פעילות חברתית, כביטוי להתנהלות בריאה וכן כביטוי לניהול חברתי בריא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s