שכפוליות ושינוי חברתי


כותב: ניר שריג 

במסגרת הניסיון למדוד את האפקטיביות של ארגונים ותוכניות חברתיות רצוי להבחין בין "סיוע חברתי", לבין "שינוי חברתי בר קיימא".

ברצוני לטעון שחלק מרכזי מהפוטנציאל לשינוי חברתי כרוך ביכולות של ארגונים להרחיב את השפעתם החברתית (Social Scaling). במקרים רבים שינוי חברתי מחייב אפקט כמותי ולא רק איכותי. לא די שיהיה בידינו רעיון טוב או אפילו פיילוט מצליח. הוא מתרחש כאשר מצליחים לשחזר או לשכפל את הצלחה מספיק פעמים. השינוי החברתי מתרחש כשמצליחים ליצור "מסה קריטית".

אנסה להסביר זאת באמצעות משל.

דמיינו לפניכם את התמונה הבאה: אבן ענקית חוסמת את פתחו של מעיין. אדם אחד דוחף את האבן והיא לא זזה ממקומה. מצטרפים אליו עוד ועוד אנשים. ועדיין אין תזוזה. כשמצטרף האדם ה-99 האבן מתחילה להתנדנד. עוד אדם אחד נוסף ורק אז האבן נגולה ומי המעיין זורמים החוצה.

מבחינת השינוי הרצוי (הזרימה החופשית של המים) כל 99 האנשים מיותרים עד אשר לא מצטרף אליהם האדם ה-100

מבחינת השינוי החברתי ללא "מסה קריטית" האפקטיביות של פרויקט שואפת לאפס.

בשנים האחרונות היינו עדים ליוזמות חברתיות מהפכניות:"ערי חינוך", "מרכזי זכויות" , "מכינות קדם צבאיות", "מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית" , דו"חות ל- "אחריות תאגידית". הללו חוללו ועודם מחוללים שינוי חברתי רק כאשר הן משוכפלות במידה מספקת.

השאלה המתבקשת היא: כיצד מזהים יוזמה חברתית "ברת שכפול"?

לדעתי יש מספר מאפיינים ל"שכפוליות חברתית" אנסה להציג כמה מהם:

1.צורך – היזמה צריכה לענות על צורך מתמשך ומשמעותי מעבר למקום ולרגע שבו היא נולדה.
2.מענה – המענה צריך להיות בר יישום ואפקטיבי גם בתנאים ובמצבים משתנים.
3.מיזם תלוי מודל- למיזם צריך להיות מודל הפעלה ברור שאינו תלוי באישיותו של אדם מסוים.
4.פשטות- המודל הבסיסי של הפעולה צריך להיות פשוט על פי העיקרון של KISS -Keep It Simple Stupid
5.ארגון בר-קיימא- הארגון בעל היוזמה צריך להיות בעל חוזקות ארגוניות המאפשרות לו לשאת על גבו את מעמסת השכפול, או לחילופין נדרשים לו שותפים היכולים לקבל על עצמם את המשימה.
6.ניהול ידע – היוזמה חייבת להיות מתועדת, ומנוסחת היטב.
7.חשיבה אסטרטגית- מנהלי המיזם צריכים להיות מסוגלים לראות ולהבין את המשמעויות האסטרטגיות המערכתיות של המיזם ולא רק את הצד התפעולי שלו.
8.יוזמה ברת קיימא- היוזמה חייבת להיות יעילה מן ההיבט של ההוצאות ובעיקר מן ההיבט של מקורות המימון.

מחשבה, כישרון ומשאבים רבים מושקעים כיום ביזמות חברתית, מעט מאוד מושקע בהפצת "מוצריה". הקרנות החברתיות מימנו במשך השנים מאות תכניות חברתיות מוצלחות. מיעוטן של התוכניות הללו פרצו אל מעבר למקום וזמן הולדתן.

ההנחה שכל פיילוט מצליח סופו להתרחב, הוכחה לאורך השנים כבלתי מציאותית.

כשאנו חפצים לממש את פוטנציאל השינוי החברתי הטמון ביזמות החברתית, עלינו לפתח את היכולת (Capacity) של ה"שכפוליות". ובמקרים שהיא אינה מספקת עלינו להשקיע את המשאבים הנדרשים בפיתוחה.

מעבר לכך עלינו למצוא או להמציא פלטפורמות המאפשרות או תומכות בשכפול של מודלים חברתיים מוצלחים.

מודעות פרסומת

11 תגובות ל-“שכפוליות ושינוי חברתי

  1. הי ניר,
    מסכימה עם האבחנה והניתוח. גם מנסיוני המסה משמעותית ביותר ליצירת השינוי המיוחל.
    הפוסט שלך הוא תוכן שחשוב ללמוד אותו ב…איפה בעצם? המידע הזה יכול לכוון יוזמות למקום הנכון, לחסוך בזבוז משאבים ועוגמת נפש, ולמקד את המאמצים במקום הנכון והאפקטיבי, אבל מטיבען של יוזמות חברתיות רובן הן פשוט נוצרות להן במרחב. הלוואי שהמידע הזה יעבור לכמה שיותר יזמים חברתיים ופעילים חברתיים.
    בהצלחה
    שירלי

  2. דברים חשובים, למדתי, תודה!

  3. תודה על התגובות שירלי ודולב. המאמר הזה הוא בעצם הבסיס הרעיוני ליוזמת "המודל הישראלי" אותה אני מקדם. הרעיון של שכפול מודלים ישראלים בארץ ולחו"ל.
    בקרוב אפרסם פוסט נוסף שיציג את היצוא החברתי כדרך לעודד את השכפוליות בדרך של "משיכה" ולא בדרך של דחיפה בלבד.
    כבר היום אני מיישם את התפיסה הזו בעבודה שאני עושה עבור קרן מוזס וולפוביץ במטרה לשכפל את פרויקט "למרחב " לעוד שני מרכזים בצפון ודרום הארץ.

  4. ניר,
    אתה מציע כאן מודל חשיבה חדש מזווית מעניינת. אני מסכימה עם המאפיינים שהצעת. מבנה, תכנון, תעוד וכו'. בעצם אלה יכולים להיות אבני דרך לקרן פילנתרופית או תורמים לדעת במה להשקיע, אם רוצים שכפוליות. יזמים בראשית העשייה שלהם מונעים בד"כ מצורך פנימי – הטמעה מן היסוד של מחשבה ארוכת טווח כמו שהצעת – יכולה להועיל. נהניתי לקרוא

  5. בכנס האחרון של המרכז לפילנתרופיה אפקטיבית התנהל ויכוח האם ניתן לשכפל התערבות חברתית ממקום למקום באותה מידה של הצלחה. היו שטענו שאם מחלצים את נוסחת ההצלחה אכן ניתן לעשות זאת. אחרים גרסו שהדבר תלוי ביזם חברתי מוכשר שבלעדיו שום נוסחא לא תעבוד. והיו שאמרו ששירות חברתי הוא לא סניף של מקדונלדס וכל מקום יש לו צרכים ומאפיינים משלו ולכן לא ניתן לשכפל.
    לי יש הרהורי כפירה לגבי הנטייה החזקה כיום לscaling up של התערבויות חברתיות וארגונים חברתיים. לא משום שיש התערבויות שטובות רק בקטן ומקומי, אלא משום ששינוי חברתי דורש יותר מאשר כמות גדולה.
    בשבוע שעבר יצא לי לשמוע את בוגרי צמרות, קורס למנהלי בתי ספר שנערך ביוזמת קרן לאוטמן ובשיתוף אבני ראשה. היה מאוד מרגש וגם מלהיב לראות עד כמה המנהלים ממוקדים בקידום ההוראה והלמידה בבית ספרם. לפני כמה שנים נערך פיילוט דומה שלקחיו היו שבפני עצמו הוא חשוב אך לא מספיק כדי להניע שינוי. לשם כך נדרשת מדיניות, כלים, תכנים, סטנדרטים ועוד, וצריכה להיות אווירה כללית שנעה לכיוון.
    בקיצור, להגיע למאסה זה בוודאי חשוב, אבל לעתים זה לא מספיק, נדרשת פעולה משותפת וחבירה של כמה שחקנים, ממשלה, פילנתרופיה, ארגונים, תקשורת, אקדמיה, וכו׳ כדי ששינוי יתרחש…

    • לשכפל התערבות חברתית? שאלה מעניינת.. ומורכבת.. גם מכיווני הייתה מתקבלת תגובה השלישית.. בוודאי שחברה היא לא סניף מקדונלדס.. זה נשמות חיות ולכל אחת יש דעה.. ובחברה גדולה וחמה כמו שלנו להגיע לדעה אחת זה לא קל בכלל! אפילו אם השחקנים ישתפו פעולה..

  6. עפרה ואלי,
    אני לא חושב ששכפוליות טובה היא תנאי מספיק לשינוי חברתי. אני אםילו לא טוען שבכל מקרה היא תנאי הכרחי. אני טוען שבמרבית המקרים היא תנאי הכרחי. הבעיה היא שכל הנושא הזה מוזנח מאוד. למעשה הנושא נמצא בחזית החשיבה בקרב כל מני גופים בעולם שחושבים גלובאלית שני מקרים מעניינים בהק/שר זה הם ארגון "אשוקה" ויותר מהם קרן רוקופלר ונעומדתבראשה..
    אני חושב שאחת הטעיות היא שלא מספיק שואלים מה יש לשכפל? ולאן?
    לדוגמא הצלחת תוכנית צמרות אינה סותרת את העניין של שכפוליות" מה שמשכפלים במקרה הזה זה לא את התוכניות בבתי הספר אלא את תהליך ההכשרה. כשיש פרויקט מצליח אפשר גם לפרק אותו לגורמיו ולהחליט איזה מהם ניתן לשכפל ולאן.
    אין ספק שלמדיניות יש הרבה השפעה על שינוי חברתי אבל ברוב המקרים התרגום שלה
    דורש כושר שכפול מוגבר.

  7. כמי שמנסה להוביל פרויקטים בחברה הערבית ולשכפל פיילוטים מוצלחים, אני נתקל במחסומים סלא עלו כאן. אני מבין את המורך בשכפול הצלחות ואני מתחבר למתקון שהצעת אך בכדי להגיע לשינויי חברתי של ממש ראשית עלינו להבין לעומק את משמעות השינויי שאנו מבקשים ועלינו לחפש שותפים לדרך במיוחד אם רוצים לשכפל הצלחות.

  8. עאסי אני מסכים איתך ששכפול דורש הבנה עמוקה של השינוי המבוקש. יותר מכך הוא דורש מאיתנו לשאול שאלות של שינוי חברתי לעומת שאלות של שימור/ביוע חברתי. כאמור איני מציע "המתכון" של שינוי חברתי אלא רק מציע שאם בוחרים באסטרטגיה של שכפול הצלחות יש לפתח את ה"שכפוליות".
    בענין השותפים אני מסכים איתך. אני אמנם מתיחס לכך בעקיפין במאפיין מספר 5 -ארגון בר-קיימא אבל בדיעבד הייתי מוסיף את שותפיות כמאפיין נוסף. כלומר את הנכונות והיכולת לעבוד בשותפות לשינוי חברתי.

  9. כנס כנרת בנושא השימוש בתקשורת למטרות חברתיות וסביבתיות!
    http://www.facebook.com/event.php?eid=170370779675587

  10. יש כאן מתווה דרך חשוב ליזמים חברתיים בראשית דרכם. תודה על ההשראה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s