פרחי טיס ופרחי הוראה ומה שביניהם


תארו לכם שבקורס טיס היו מלמדים את 'פרחי-הטיס' בכיתה מול מרצה,  אבל כמעט בכלל לא היו מתרגלים אותם על סימולטור ועל מטוס אמיתי עם מדריך. האם הייתם רגועים שחיל האוויר היה נותן לבוגר קורס שכזה להצטרף לטייסת מבצעית? אז מדוע 'פרחי הוראה' לומדים בכיתה מול מרצה, לא משתמשים בכלל בסימולטור הוראה, וכמעט שאינם מתנסים בהוראה, ואז נשלחים לשרת כמורים בכיתות של ילדינו?

כמובן שהחיים מורכבים יותר מההשוואה הזו. גם רופאים ועורכי דין רוכשים השכלה אקדמית בקמפוסים ואחר-כך מתאמנים בסטאז' והתמחויות, ונדרשים לעבור מבחן רישוי. ברפואה ועריכת דין החיבור בין התיאורטי למעשי הוא חיבור טבורי – בתי החולים האוניברסיטאים נבנו כסביבת למידה חיה ונושמת. המתמחים הם חלק בלתי נפרד מהשירות הרפואי, והשולייאות אצל הרופא הבכיר היא חלק מובנה מהתרבות המקצועית.

מערכות החינוך המצליחות בעולם הפכו את הקערה על פיה. במקום שהתיאורטי יהיה העיקר והמעשי הטפל, הן שמו את המיומנויות המעשיות במרכז. המורה המצטיין (master teacher) הוא המחזיק בדיסציפלינה ולאו דווקא החוקר שלמד את התחום לעומקו. בדיוק כמו שהטייס המנוסה המצטיין הוא המדריך והמאמן של פרח-הטיס, וחוקר האווירונאוטיקה משמש כמרצה בכיתה וכיועץ לצוות הקורס מאחורי הקלעים.

יותר מכך, המיומנות של המורה המצטיין היא האומנות שאותה 'הפרח' שואף ללמוד. לשם כך מפותחים חקרי-אירוע של ביצועים מצטיינים, מתועדת הוראה בכתב ובווידאו, מורים צופים בסרטי הוראה של מורים אחרים, מתרגלים הוראה תוך כדי צילום, וצופים בקבוצה בהוראתם ומקבלים משוב מעמיתיהם וממדריכיהם. הם מתאמנים בבתי ספר ומוצמדים למורה בכיר שמלווה אותם ומתרגל אותם בתנאי-אמת.

הקרן של ביל ומלינדה גייטס החליטה לפני שנתיים להיכנס לעובי הקורה ולפצח את סודות ההוראה הטובה. הם הציבו באלפי כיתות מצלמות וידאו שמסריטות את השיעור ב-360 מעלות, ואחר-כך חוקרים ומורים מנתחים את הסרטים ומגיעים לתובנות. אחת מתוצאות הביניים של הניסוי הזה היא סדרה של יוזמות ופיתוחים שנועדו לאפשר למורים להשתמש בתיעוד וידאו כדי לשפר את ביצועיהם. מצלמת ה-360 תעמוד בקרוב על המדפים במחיר יחסית נמוך.

האתגר הזה מונח לפתחנו. רבות נכתב, הומלץ והוחלט על חיזוק המרכיב המעשי בהכשרת המורים בישראל, ועל יצירת קשר חזק יותר בין ההכשרה ובין בתי הספר. ואולם כעת מתפתח בעולם ידע וניסיון של ממש שיוכלו לסייע גם לנו להפוך את הרעיונות הללו למציאות. אין מדובר בעניין של מה בכך, משום שמדובר בשינוי של ממש של מקצוע ההוראה ממקצוע תעשייתי, של פס ייצור של "להעביר את החומר", למקצוע קליני שבמרכזו התלמיד הבודד, על יכולותיו, צרכיו ולמידתו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s