חנוך לנער על-פי דרכו


מתוך דברי פתיחה בכנס "פדגוגיה בעידן המידע", 25.11.2011:

הטכנולוגיה נעצרה בדלת הכיתה. תלמידים מצווים לכבות את הסמארטפונים שלהם, והמחשבים הישנים נכלאו במרתף בית הספר. ניסיונות אינספור לרתום את הטכנולוגיה כדי לשפר את החינוך נבלמו בשער, וגם הלוחות 'החכמים' לא הופכים את השיעור, המורה והתלמיד ליותר חכמים. מתרבים הקולות הטוענים שטכנולוגיה ובית ספר לא נועדו זו לזה, ועדיף שלא יפריעו האחת לשני.

אלא שבשנים האחרונות אתגרי החינוך והטכנולוגיה הפכו מאוד דומים. המורה בכיתה ומהנדס המחשבים שוקדים, כל אחד בעולמו, למצוא דרך יצירתית שבה מוצר אחד יותאם לצרכיהם המגוונים של אנשים שונים. הם אפילו משתמשים באותם מושגים – מילים כמו אדטפציה וקסטומיזציה השתרבבו להן אל עולם החינוך כדי לתאר את מה שפעם כינינו – 'חנוך לנער על פי דרכו'.

חנוך לנער על פי דרכו היא כיום שאלת מיליארד הדולר של חברות הטכנולוגיה. הן מחפשות דרך לפתח מוצר שהוא גם סגור וגם פתוח, גם אחיד וגם ייחודי – מוצר שמיליונים ישתמשו בו באופן דומה, אך כל אחד יחוש שהוא יחיד ומיוחד ושהוא מקבל בו מענה לצרכיו שלו. הגביע הקדוש שלהן הוא מוצר כזה שהוא חכם מבפנים ופשוט מבחוץ, כזה שכל אדם יכול להשתמש בו מיד ובקלות.

החינוך מתמודד עם אותן שאלות ממש. המורה בכיתה צריכה למצוא איזון בין הדרישות האחידות של תכנית הלימודים, ובין היכולות והצרכים המגוונים של תלמידיה. המדענים, אנשי השיווק, מפעילי המלגזה, והמשוררים של מחר, יושבים יחדיו כעת מולה בכיתה אחת, והיא צריכה לקרבם אל השוקת ולשכנעם לשתות. לשם כך עליה לרקוח להם משקה קסום שמתאים את טעמו לחכו של כל תלמיד.

האיזון הזה אינו פשוט כלל ועיקר. מערכת החינוך לא נבנתה כדי לטפל בצרכיו הייחודיים של כל ילד, אלא כמפעל גדול לייצור של אזרחים כשירים. אנשי אקדמיה, רבנים ומחוקקים מגדירים על פי דרכם את דמותו של הבוגר הרצוי. וועדות מקצוע ותכניות לימודים קובעות את מה שכל התלמידים חייבים ללמוד ועל מה להיבחן, ובעקבותיהם נכתבים ספרי לימוד ומערכי שיעור זהים ואחידים.

לכן וכנגד כל הסיכויים, האתגר המרכזי של המורה הוא להיכנס לסביבת עבודה תעשייתית ולרקום בתוכה מערכת יחסים קלינית ואישית. לשם כך נדרשות מורות מעולות בעלות כישרון ואופי מיוחדים, יכולת גבוהה, חום אנושי, והכשרה מקצועית שתקנה את המיומנויות הללו. הטכנולוגיה יכולה לסייע מרמת ניטור הלמידה בכיתה, דרך תיק תלמיד למעקב, וכלה בכלים לתכנון ההוראה ורשת מקצועית למורים.

רק בשנים האחרונות החלו מפתחי הטכנולוגיה לחשוב על התאמות של מערכות כאלו לצרכי ההוראה בכיתה. ייתכן שגם הם היו צריכים לעבור שינוי מחשבתי מגישה הרואה בטכנולוגיה מוצר לשימוש תעשייתי ואחיד, לראייה התופסת אותה כסביבה שצריכה להתאים לכל אחד. מערכות שכאלו, כדוגמת זו של Wireless Generation בארה"ב, נמצאות כעת בשלבי ניסוי.

לראשונה הטכנולוגיה נכנסת בשערי הכיתה. לא עוד יציאה טקסית לחדר המחשבים ולא עוד מצגות 'העתק-הדבק' מאתרים מפוקפקים תחת הכותרת 'למידה מבוססת פרויקטים', אלא תמיכה בהוראה ובלמידה בכיתה. אנו נמצאים בפתחה של תקופה שבה הטכנולוגיה מתחברת לחינוך, ומה שמחזיק אותם יחדיו היא המורה, התלמיד ומה שביניהם, או בשפה נשכחת אחרת – 'חנוך לנער על פי דרכו'.

מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“חנוך לנער על-פי דרכו

  1. אלי אתה צודק מאוד. העניין הוא שבמערכת שבה עדיין חלק מהמורים לא מחזיקים בכתובת מייל ומשתמשים במייל של הילד/ה או בן/בת הזוג צריך שהמורה יישר קו עם התלמיד. אגב מצבם של מקבלי ההחלטות במערכת החינוך הוא בחלק מהמקרים גרוע מזה של חלק מהמורים. על כן הם רואים בטכנולוגיות למינהם הפרעה ולא משאב.

  2. כל כך נכון! למה חדשנות בחינוך היא עניינה של יזמים או חברות טכנולוגיות ?
    מה מקומה של הממשלה?
    הבעיה היא לא בהכרח בפיתוח כלים טכנולוגיים או בפתיחת הדלתות אלא בשימוש ובהטמעה כחלק בלתי נפרד משגרת בית הספר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s