התינוק, המים ובחינות הבגרות


הרעיון של צמצום במבחני הבגרות הוא מבורך. כולם יסכימו שמרוב מועדים, חלקיקי בחינות, מתכונות ותגבורים, הלימודים בתיכון איבדו צלם אנוש. כשמצטרפים לכך הזימונים למיונים בצבא, החגים, הטיולים, הטקסים, הסדנאות, והחופשות, לא נותר זמן ללמד וללמוד. קוץ ואליה בו, לבחינות הבגרות יש גם כמה יתרונות שיכולים להתפוגג בדרך ואברים חיוניים עלולים להיפגע.

היי, אני כבר לא תינוק!

היי, אני כבר לא תינוק!

תעודת הבגרות היא בראש ובראשונה כלי לצמצום פערים, אבל עבור דני, לבגרות אין באמת משמעות. דני הוא תלמיד מצטיין, בן למשפחה מבוססת מהמרכז, הוא יהיה עורך דין כמו אבא, וגם לא מזיק שאמא מכירה את נשיא המכללה. דרכו סלולה מהתיכון, דרך 'היחידה' ועד למבחני הלשכה. היום דני מקדיש את עיתותיו לחוגי העשרה במוזיאון המדע וללימודי מוסיקה בקונסרבטוריון.

יוסי לעומת זאת, גדל בעיירת פיתוח ואם יתקבל לאוניברסיטה יהיה הראשון מהמשפחה שיעשה זאת. יוסי הוא תלמיד מוכשר, אחיו הגדול מתבדח שהוא לעתים אפילו עולה על מוריו. יוסי משקיע בלימודים את מירב זמנו. הוא לומד חמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה, כי הוא יודע שרק עם בגרות מעולה יוכל לפרוץ את תקרת הזכוכית, להתקבל, ללמוד ולהתקדם בחיים.

דני מאוד ישמח מצמצום הבגרויות ומכך שבית הספר יעסוק בעיקר בערכים, בחקר ובלמידת עומק בינתחומית. כך הוא יוכל להתקדם עוד יותר ולהכין את עצמו למאה העשרים ואחת. יוסי לעומתו חושש שכעת תאבד דרכו ושהסיכוי שלו לצמצם את הפער יימוג. הוא אינו משוכנע שכל המורים בבית הספר שלו מסוגלים לשינוי ואין להוריו חברים פרופסורים שיחנכו אותו בעבודת חקר.

אל תשליכוני לעת בגרות

אל תשליכוני לעת בגרות

עד היום מערך הבגרויות פעל בתיאום רגיש בין משרד החינוך למוסדות להשכלה גבוהה. התיאום המיוחד הזה הוביל לאחת המהפיכות הגדולות ביותר בחינוך בישראל. מאז שנות התשעים עלתה הזכאות לבגרות מ-30% ל-48% מתלמידי המחזור, ובהתאמה עלתה הנגישות להשכלה גבוהה. כלומר, חל גידול של יותר מ-50% במספר הזכאים לבגרות והמתקבלים למוסדות האקדמיים.

אך האם התיאום הזה יישמר בעידן של צמצום הבגרויות והעברת משקל הכובד להערכה סובייקטיבית של המורים? בהעדר תיאום שכזה האוניברסיטאות עלולות להחליט להסתפק בציון הבחינה הפסיכומטרית רחמנא ליצלן, או להוסיף בחינות משלהן לקבלה לחוגים. ואם כך כאשר יגורנו יבוא לנו, משום שתתפתח תעשייה מסחרית של הכנה לבחינות הקבלה, והפערים ילכו ויתרחבו.

רגע, מה עושות מדינות אחרות? בפינלנד המבחן הקובע הוא בסוף חטיבת הביניים, בגיל 15. התלמידים עוברים בחינה אחידה שתקבע האם יתקבלו לתיכון ומסייעת בבחירה בין המסלולים. הלימודים בתיכון הם לימודי התמחות, ובסיומם ארבע בחינות בגרות המתקיימות באחד עד שלושה מועדים. כולם מצליחים בבחינה ולכן זמן ההמתנה לכניסה לאוניברסיטה הוא בממוצע שלוש שנים.

לכולנו ברור שמדד הבגרות האחיד מיצה את עצמו, בעיקר משום שבשנים האחרונות אין תזוזה בזכאות ובנגישות להשכלה גבוהה. מי שמשלם את המחיר הם אלו שניסו ולא הצליחו, ונותרו קרחים מכאן (בגרות והשכלה גבוהה) ומכאן (תעודת מקצוע ועבודה). משלמים את המחיר גם המצטיינים והמוכשרים במיוחד שאינם מקבלים עידוד ללמוד במסלולי חמש יחידות, כדי לא לקחת סיכון.

אז באמת הגיע הזמן לשנות, אבל השאלה היא איך. אם לומדים ממדינות אחרות, לדעתי רצוי להכיל חובת לימודי מקצועות יסוד עד חטיבת הביניים ובסופם לקבוע בחינות אחידות, תקפות ומכויילות. מבחנים אלו ישמשו בבחירת מסלולי ההתמחות בתיכון: מדעי, טכנולוגי, עיוני, אומנותי, ויהודי. לכל מסלול יקבע הרכב בחינות, במספר מועדים מצומצם ותוך שמירה על מספר בחינות משותפות לכולם.

מודעות פרסומת

6 תגובות ל-“התינוק, המים ובחינות הבגרות

  1. כשהייתי בת 17, אי שם לפני 30 ומשהו שנים הלכתי לשל"ף- שמיניסטים לעיירות פיתוח. את שנת יב שלי למדתי במקיף ע"ש שייבר בבית שמש. מעבר להלם של כולם שאני עוזבת את הבית ואת החברה לטובת הרפתקאה מפוקפקת (ששינתה את חיי) השאלה שנשאלתי שוב ושוב היתה "זה לא יעכב אותך ללכת לאוניברסיטה?" היה ברור שתעודת בגרות משייבר שווה פחות מזו של קציר-רחובות. מאז שמעתי על צמצום הבגרויות אני חרדה שיחזור המצב הזה.
    כן, זה אכן מטורף, עבר את גבולות ההיגיון ובצרוף הפסיכומטרי שמתבסס על ידע ועל הון תרבותי מערבי בעליל החסמים גם היום גבוהים. אז מה עושים? שמים רף עליון ולא רק תחתון למספר הנקודות בבגרות. כיום, דווקא בבתי ספר בפריפריה החברתית נכנסו לאיזה טירוף של 30+ יחידות שלא באמת מועילות כי הציונים יורדים. קובעים מקסימום של מספר בחינות ודואגים שזה ימשיך להוות קריטריון משמעותי לקבלה לאוניברסיטה. אולי אפילו יותר מאשר עכשיו.
    הסללה מכיתה י? זה ממילא קורה עם המוגברים ולא כדאי להגביר את זה עוד יותר. חברה בני 20+ לא סגורים באמת על מה שהם אוהבים אז לקבל החלטה בגיל 15 שהיא ככ חשובה? זה בעייתי.
    לחזור לתקופה בה בבית שמש היינו כיתה של 17 תלמידים לבגרות בלבד מתוך 100 בשיכבה? (כל היתר הוסללו לתעודה טכנולוגית) עוד יותר בעיה בעיני.

  2. מסכימה מאוד עם הניתוח – הבגרויות מועילות לחלק מהתלמידים ומזיקות לאחרים, והמשמעות המעמדית של הבגרויות נעדרת לעתים קרובות מדי מהדיון.

    אשר לדוגמה הפינית – בעיני גיל 15 הוא גיל בעייתי במיוחד לבחינות מיון. בפינלנד אולי כולם עוברים את הבחינה, אבל בתרבות הישראלית זה גיל שמאופיין בחוסר שקט וניסיון למצוא מקום בעולם ובחברה – בדיוק הגיל שבו לא כדאי להוסיף מבחן מכריע עם השלכות משמעותיות על העתיד.

    אשר להסללה מגיל צעיר ומסלולים בכלל: המסלולים נוחים לתפעול המערכת, אבל מחמיצים את השינויים האישיים בחייהם של הפרטים. ילד שלא מתאים לו ללמוד לבגרות בגיל 15 יוכל ליהפך לתלמיד מצטיין בגיל 17 או 23, וכמובן גם להיפך.

    ולסיום – לטובת המסלול המקצועי: שינוי משמעותי יוכל להתקיים רק אם מערכת החינוך תעבוד בשיתוף פעולה עם משרד העבודה ותדאג להעלות את מעמדם של עובדים מקצועיים בתחומים לא אקדמיים. תלמיד שקיבל הכשרה מקצועית טובה ומכובדת במלאכת כפיים לא צריך להתבייש וחייב להשתכר בכבוד. הדגש על השכלה אקדמית יצא מכל פרופורציות ומחמיץ את הייחודיות וריבוי האינטליגנציות של הפרטים בחברה.

  3. יש כלים אחרים לשיוויון (למשל פסיכומטרי או בארה"ב הSAT) שהן בחינות שמתייחסות בעיקר למיומנויות – האטרף של להיבחן בעשרה מקצועות ובכל מקצוע פעמיים ואף שלוש הופכת את כיתות י'-י"ב למונעים על ידי הבחינות וזה מקרין למטה. הגדלת הזכאות לבגרות ופתיחת המכללות היא מבורכת אבל לא שינתה את פני החברה במהות – יש היום יותר אקדמאים מובטלים מאשר אי פעם בעבר וגם הדרישות למקצועות עולים וכך תקרת הזכוכית עולה קומה ולא נפרצת.

  4. פינגבק: הקפאת הפעילות של וועדת הבגרויות – אכזבה או פתח לתקווה? | לקראת רפורמה בבחינות הבגרות

  5. פינגבק: הקפאת הפעילות של וועדת הבגרויות – אכזבה או פתח לתקווה? | לקראת רפורמה בבחינות הבגרות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s