ללמד פחות, ללמוד יותר: רפורמת החינוך של סינגפור


תחת הכותרת 'ללמד פחות, ללמוד יותר' (teach less, learn more), סינגפור סימנה בשנת 2006 יעד שאפתני חדש למערכת החינוך שלה. לפני כולם, בלי לאותת ימינה או שמאלה, היא החליטה לקחת את החינוך המצטיין שלה צעד אחד קדימה, אל מקום שבו שום מערכת חינוך עוד לא הייתה.

סינגפור לוקחת את החינוך שלה ברצינות רבה ומקדישה לו עדיפות לאומית. היא משקיעה במורים שלה ובאיכות ההוראה שלהם, המורים מגיעים מהשליש העליון של בוגרי האוניברסיטאות. הם מקבלים הכשרה מעשית במכון לאומי וממשיכים ללמוד ביחד בקהילות מקצועיות בתוך בית הספר.

במהלך אמיץ ופורץ דרך הסינגפורים הצהירו ש-"התפקיד של המורה אינו ללמד את החומר, אלא ללמד את התלמיד", ולכן צמצמו משמעותית את היקף תכנית הלימודים, כדי לאפשר למורים לשתף את התלמידים וללמד כדי שיבינו ויעמיקו.

עיקר המאמץ בסינגפור מוקדש לסייע למורים לפתח חומרי לימוד, שיטות הוראה ודרכי הערכה של למידה. הסינגפורים בוחנים, מודדים, מאבחנים ומנטרים את למידת תלמידיהם, אבל בניגוד למדינות אחרות הם לא פיתחו כתוצאה מכך תסביכים או אובססיות.

הדימיון עובד שעות נוספות, סינגפור היא מדינה קטנה וצפופה, 5.5 מיליון אנשים בסך הכל, 25% מיעוטים, די דומה בתנאי הפתיחה לשלנו – איך היא הפכה להיות בתוך 20 שנה ל"נמרה" כלכלית וחינוכית עם צמיחה של 7.5% בשנה, תוצר לנפש של 60,000$ ואבטלה של 2% בלבד?

ולכל הרוחות, מה היה דחוף כל כך לסינגפור לשנות את מערכת החינוך שלה? הרי הם היו ברביעיה המובילה בעולם והתגאו בכך ש-12.3% מהתלמידים שלהם מגיעים לרמת מצויינות בקריאה, מתמטיקה ומדעים גם יחד. אז מדוע 'ללמד פחות' ומה דחוף כל כך 'ללמוד יותר'?

שר החינוך של סינגפור הסביר שהבוגרים שלהם מצטיינים, אך אינם יצירתיים. הם שולטים בחומר בצורה מעוררת הערצה, אבל אינם משתמשים בידע שלהם לפריצות דרך מדעיות, או ליזמות בהייטק. לשיטתו, החינוך צריך לקחת אותם לשלב הבא שיאפשר להם להעמיק, ליצור, ליזום ולפרוץ.

האם גם אצלנו 'ללמד פחות' יוביל ל'ללמוד יותר'?

האם גם אצלנו 'ללמד פחות' יוביל ל'ללמוד יותר'?

כדי להניע את הרפורמה שלהם, הסינגפורים ידעו שיש להם שני יסודות מוצקים להישען עליהם – המורים המעולים שלהם, והמחקר החינוכי במערב. מאז ומעולם סינגפור ידעה ללמוד מהידע והניסיון במערב ואז לבצע בעצמה באיכות שהשאירה את המערב נכלם מאחור.

המחקר החינוכי במערב מדבר היום על 'מיומנויות של המאה ה-21': בעבר אנשים עבדו כל חייהם בעבודה אחת שדרשה מיומנות שחזרה על עצמה. היום לעומת זאת, אנשים משנים קריירות, והעבודה מחייבת ללמוד, ליצור, ליזום, להתחדש ולשתף פעולה.

לא במקרה מבחני פיז"ה של ה-OECD שנערכים אחת ל-3 שנים בגילאי 15 בודקים בדיוק את זה. הם כבר אינם בוחנים ידע, חומר ובקיאות בתכנית לימודים, אלא יכולת של בחירה בידע רלבנטי ושימוש בו בהקשרים חדשים ומאתגרים. במבחן פיז"ה שיתקיים ב-2015 היבטים אלו ילכו ויעמיקו.

הרבה מאוד עבודות נכתבות בנושא ובעקבותיהם פותחו שיטות הוראה חדשות ונטבעו מושגים כמו, 'למידת עומק', 'הוראה לשם למידה משמעותית', 'חשיבה ביקורתית', 'למידה לצורך הבנה', 'הוראה ממוקדת למידה', 'למידת חקר' ו-'למידת מבוססת פרויקטים'.

אלא שהניסיון ליישם את הגישות הללו אינו מצליח בגדול במערב. אין הסכמה על תוכנן, אין ראיות מחקריות להצלחתן והן טרם תורגמו לתורת הפעלה ברורה. נרשמות הצלחות בהיקף קטן ומקומי, אך במעבר לרמה מערכתית, איכות הלמידה של התלמידים עדיין מושפעת בעיקר מהוראה מסורתית.

האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים פירסמה באחרונה דוח שמסביר מדוע. הדוח מצא שיש הרבה חובבנות נלהבת ולא מבוססת סביב הנושא ושבפועל לעתים במקום להעמיק את הלמידה, מה שמתרחש בכיתות זה הפסקת למידה, או עיסוק שטחי מסביב ללמידה.

הדוח האמריקאי שם את האצבע על כך שמתחת לכל הז'רגון של המאה ה-21, מתחבאת מיומנות אחת שהופכת קריטית, והיא 'העברה' (transfer), כלומר היכולת של תלמיד לשלוף מראשו ידע רלבנטי ולעשות בו שימוש מושכל במשימה חדשה. לטענתם זו מיומנות בתוך תחום תוכן ולא גנרית.

הבעיה, כך אומר הדוח, היא שחסידים רבים של השיטה משתמשים בה כ-one size fits all כמיומנות כללית, כתחליף ומפלט מלמידה וידע, וכחלק ממאבקם בלמידה מסורתית, בסטנדרטים ובמבחנים. זאת בעוד שהיא כנראה מתאימה לתלמידים לאחר שרכשו ידע מתקדם, או לפחות ידע בסיסי מוצק.

זו אולי הסיבה שסינגפור (ובאחרונה גם יפן) מצליחות יותר במהלך ל'למידת עומק', משום שהן התחילו מנקודה גבוהה שבה התלמידים מגיעים לרמת ידע גבוהה ונמצאים בנקודת זינוק טובה. במדינות אחרות, ובהם ארה"ב וישראל, קיים סיכון ש'ללמד פחות' יתורגם גם ל'ללמוד פחות'.

אם זה מה שהורים קוראים לילדים לפני השינה...

חלון ההזדמנויות תלוי גם בהורים שיפסיקו לקרוא לילדים ספרי אימה שכאלו לפני השינה

אחת הדוגמאות בישראל ל'ללמד פחות, ללמוד יותר' היא מבחן הבגרות הקשה במתמטיקה ברמת 5 יחידות. לפני כמה שנים משרד החינוך צמצם את כמות החומר והחדיר מיומנויות עומק והבנה, והבחינה הקשה של הקיץ האחרון היא בין השאר תוצאה של המהלך הזה.

סר מייקל ברבר, שעמד מאחורי דוח מקינזי, ולמד את החינוך בסינגפור, כתב באחרונה דוח על החינוך בישראל. לפי הדוח, ישראל נמצאת בנקודת זינוק יוצאת דופן, משום שהישגי החינוך בה מצויים במגמת שיפור ומשום שיצירתיות, חדשנות ושבירת מוסכמות טבועות באופי הישראלי.

אם ברבר צודק, אז לפספס את ההזדמנות הזו יהיה אסון לאומי. כדי שנוכל לקפוץ דרך חלון ההזדמנויות עלינו להניח בצד את המחלוקות בין ימין ושמאל בחינוך, בין אלו שמדגישים את הידע ואלו שמדגישים את החשיבה, כי אין על מה לחשוב אם לא יודעים ואין טעם לדעת אם לא חושבים.

מודעות פרסומת

7 תגובות ל-“ללמד פחות, ללמוד יותר: רפורמת החינוך של סינגפור

  1. אני מאמצת מתוך הגישה הסינגפורית את החלק הנותן אמון מלא במורים. מתוך האמון הזה, ניתנת בים האחריות לפתח חומרי למידה. הסיפור הפינלנדי דומה לזה במידה מסויימת- שם האחריות ניתנה לבתי הספר. בשני המקרים מדובר בשחרור האחריות ללמידה לרשות הלומדים והמלמדים- במקום ריכוז שלה בידי משרד החינוך. המצב היום בישראל הוא שמשרד החינוך קובע מה יילמדו ואיך. מורים הבינו שהופקעה מהם הזכות והחובה הזו, על כן הם לא לוקחים אחריות, ואם הם מעזים לעשות זאת הם נתקלים בהתנגדויות מצד מנהלים ומפקחים, שמונחת על ראשם חרב העמידה במדדי תפוקות למיניהם.
    גם אני כמוך וכמו לווינים מודאגים נוספים של המערכת , רואה שיש מגמת שינוי, לאחרונה יותר יוזמות כאלה זוכות להיחשף לאור השמש, לאור דבריהם של שר החינוך ואנשיו, אודות הרצון לפתוח דלת ליוזמות הצומחות מהשטח. זוהי אוירה נכונה, שיש להקים סביבה מערכת תפעולית שתעבוד הפוך מזו הקיימת היום: במקום "להוריד" מערכי הוראה "למטה לשטח" יש לאסוף מהלכי למידה מהשטח, לתת למורים לפתח ולבחון כיצד יילמדו תכנים, על פי מטרות שייקבעו – כן – במשרד החינוך, ולהפיץ אותם לכל יתר המורים. המנגנון הזה יוכל לחיות ולשגשג בתרבות הישראלית שהיא תרבות של תחקירנות, כמו שטענו בצדק, כותבי דוח ה OECD, כיוון לכל מורה יש מה לומר על הדרך שבה נכון לאפשר לתלמידים לאהוב את הלמידה. זהו שיח פדגוגי חשוב ורצוי.
    תנאי הכרחי להצלחת התהליך הזה הוא העצמת המקצוענות של המורים. מורים יודעים הרבה, אך לא חיים בתחושה של "מורה כמקצוען". מורה כז, יהיה מוכן לקחת על עצמו אחריות הן לפיתוח תכנים והן לבחינת תכנים של מורים אחרים.

    • תודה צביה. מתן אמון במורים זה באמת מרכיב קריטי במדינות שמצליחות בחינוך, במזרח ובמערב. בכולן המורים נחשבים למעולים, לשליחי ציבור, מהמצטיינים של כל מחזור. מייקל ברבר בויכוח עם לינדה דרלינג המונד כתב "כשיש לך מורים מעולים אתה יכול לסמוך עליהם, וכשתלמידים כל כך מצליחים אתה יכול לתת להם חופש מלא, אבל מה עושים כשלא". הוא ניסה להצדיק את הריכוזיות והסטנדרטים הבריטים כארעיים, עד שההישגים יעלו ואז ישחררו. בדיעבד התחרט כשראה שגם כהשההישגים התחילו לעלות, שרירי האוטונומיה כבר התנוונו…

      • כשיש לך?? איך יהיו אם לא מאמינים בהם?? הפוך! זה בדיוק הפוך! האמון הוא שהופך את התלמידים והמורים למעולים. כשלא מאמינים בהם הם נעשים בינוניים. הפיגמליון תמיד עובד 🙂

  2. נשמע מרתק ביותר!
    עם זאת, יש לי השערה: התלמידים בסינגפור אינם יצירתיים משום שזאת מדינה מפחידה ולא דמוקרטית שבה מסוכן להביע עמדות יוצאות דופן ועדיף להיות קונפורמיסט.
    יש לי תחושה שהמדינה אינה מתכוונת לטפל בהיבט הזה ישירות, אבל מעניין ביותר מה יהיו ההשלכות של התוכנית הזאת על אופי המדינה בעוד 20 שנה.

    • תודה יעל. אני מניח שאת צודקת, אפילו די בטוח, ומוסיף שיותר קל להחליט על מדיניות ולבצע אותה כשאין קואליציה ואופוזיציה, אין ימין ושמאל – ואז אפשר ללכת על הטוב שבכל העולמות ואין הכרח לבחור בין מצבי קיצון, אין ארגוני עובדים, ואפשר לפעול דיפרנציאלית…ובכל זאת לפחות אני מעדיף את הדמוקרטיה הזו המאתגרת, שיש בה בסופו של יום יותר יתרונות מכל דבר אחר.

  3. מאמר נפלא! הלוואי ונמצא את נקודת האיזון הראויה. סר מייקל ברבר נותן לנו עידוד ודחיפה גבית. אני מצדי בודקת את הסוגיה הסמיוטית ומגלה בה כמה נקודות אור. גם הסטודנטים שלי בגורדון כתבו לי שהמודלים הסמיוטיים מסייעים להם בבחירות תכנים ומסלול השיעור. הלוואי ונצליח למצוא מודל עבודה מובנה ונוח שיסייע למורים ולתלמידים לפרוץ ולהצליח ויביא את כולנו להרים ראש.

  4. תודה דניאלה, באמת אתגר והזדמנות של פעם בדור.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s