יעדי למידה למערכת החינוך


'טרקטור עם כנפיים? לאווירון יש כנפיים!', אומר הילד התמים לאביו המתחכם בספרה האלמותי של חנה הורן. כשהיינו ילדים, היה לנו משחק שכזה, שאלנו מהי התכונה שלו היינו מסירים אותה ממשהו, הוא כבר לא היה הוא. אווירון ללא כנפיים הוא כבר לא מטוס, אוטו בלי גלגלים אינו מכונית, ואיש נטול לב הוא ממש לא בן אדם.

כשגדלנו הבנו שבאותה דרך ניתן להתייחס גם למוסדות. בית חולים אמור לרפא, צבא אמור להילחם, ובית ספר אמור ללמד. לכל אחד מהמוסדות הציבוריים הללו יש עוד הרבה תפקידים חשובים, כמו להכשיר, לחקור ולחנך. אבל, בית חולים שריפוא אינו יעודו המרכזי, צבא שאינו מתכונן למלחמה, ובית ספר שלא מציב את ההוראה והלמידה במוקד עשייתו, יחטאו למהותם.

2768448

נשמע מובן מאליו? אז זהו שלא. אם נשאל 'מהו התפקיד העיקרי של בית הספר?', לא בטוח שתהיה הסכמה בציבור הישראלי. לא מעט תלמידים, הורים, מורים, חוקרים ומקבלי החלטות יגידו שדווקא חינוך לערכים הוא הייעוד המרכזי של בתי הספר ולא הוראה ולמידה. הם יטענו שידע יש באינטרנט, ושבלאו הכי מה שנלמד היום בכיתה מיד נשכח, וניתן לזרוק אותו לפח.

מחנה הערכים טוען שהאתגר המרכזי של מערכת החינוך הוא לבנות מכנה משותף, לקבץ גלויות ולקרב לבבות. הוא לא רואה בעיה בהישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחנים הארציים והבינלאומיים, אלא סולד מעצם השתתפותנו במבחנים הללו ומהדיון הציבורי בעקבותיהם. הוא גורס שנדרשים לנו יעדים לאהבה, לנאמנות, לכבוד ולסובלנות, אך אלו אינם נמדדים בקלות.

מן הצד השני עומד מחנה הלמידה. לטענתו יעדי בית הספר הם בעיקר לקדם חכמה, בינה ודעת. לכן המורים נקראים מורים מלשון הוראה ולא מדריכים, לכן הם זקוקים לתואר אקדמי, ולכן מערכת השעות בנוייה משיעורים, תכניות לימוד, ספרי לימוד ומבחנים. לשיטתו, מאמץ, משמעת, מוטיבציה ויחס אישי, הם כולם ערכים חשובים שנועדו לאפשר תנאים התומכים בלמידה טובה יותר.

מחנה הלמידה טוען שבית הספר הוא המוסד היחיד שלמידה היא ייעודו, בעוד שישנם אחרים שמשימתם היא להנחיל ערכים. בערכים עוסקים המשפחה והקהילה, תנועות הנוער, החוגים והמתנ"סים, בתי הכנסת, המוזיאונים, והקיטנות. אם גם בתי הספר יציבו את הנחלת הערכים במרכז, אז מי יכין את הדור הבא לעולם המודרני, למדע, לספרות, לטכנולוגיה, לאומנות, לחדשנות וליצירה?

במדינות שמצליחות בחינוך הניחו בצד את הויכוח העקר שבין חינוך ללימוד ומצאו שיווי משקל מועיל ביניהם, כאשר הלמידה נמצאת בליבה והערכים מתווספים באופן מקומי. בפינלנד, בתי הספר מתמקדים בליבת הלמידה המשותפת וכל קהילה מנחילה גם את ערכיה. באונטריו מתרכזים ביעדי למידה משותפים וכל העוסקים בחינוך פועלים להגשמתם בעקביות וביציבות.

טרקטור עם כנפיים?

טרקטור עם כנפיים?

ומה אצלנו? טרקטור עם כנפיים. בהעדר חזון משותף אנו דנים את בתי הספר שלנו לבלבול, לפערי ציפיות ולמטוטלת שנעה מקדנציה לקדנציה. החינוך הוא ספינה גדולה שאינה יכולה לסבול תנודתיות, תזזיתיות וחוסר עקביות. לכן, הגיע הזמן להכריז, בלי להתבייש, שלמידה היא הייעוד המרכזי של בתי הספר ולהגדיר בהסכמה את יעדי הלמידה הלאומיים לעשור הקרוב.

יעדי הלמידה יקבעו את הידע והמיומנויות שתלמיד זקוק להם כדי לתפקד בהצלחה בהשכלה הגבוהה, בתעסוקה ובחיים. הם יקבעו מטרות להרחבת המצויינות ולצמצום פערים, אך ישאירו בידי אנשי החינוך את שיקול הדעת להוביל להגשמתן בנחישות ובהתמדה. כל קהילה תוסיף ותחנך לערכיה, אך ליבת הלמידה תהיה ממלכתית ומשותפת לכולם, יהודים וערבים, חילונים ודתיים.

בחוק החינוך הממלכתי נקבעו לחינוך בישראל אחת-עשרה מטרות שאומרות הכל ולא כלום, רשימת מכולת קואליציונית שבמחי קולמוס נעה מאהבת אדם ועם, לחינוך גופני, נאמנות למדינה, ביסוס הידע, כיבוד הורים ותורת ישראל. עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, אולי ראוי יהיה להסתכל מחדש על החוק ולהגדיר בו את מרכזיות הלמידה בצורה בהירה, פשוטה, מחייבת ומאפשרת.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s