המתמטיקה של החיים


במאה העשרים ואחת המתמטיקה ניצבת בבסיס היכולת להתמודד עם בעיות העולם – לרפא מחלות, לספק מים ומזון, לנקות את הסביבה, לחזק את הביטחון, לצמצם פערים ולהבטיח איכות חיים. לכן, בשנים האחרונות לימודי המתמטיקה עוברים שינוי דרמטי, ממיומנות טכנית גרידא לשימוש בידע רחב המחייב הבנה, חשיבה והעמקה.

כיום השאיפה היא למדרגה גבוהה יותר של למידה, שבה התלמידים נדרשים להתמודד עם בעיות מורכבות וליצור להן פתרונות חדשניים. לשם כך הם זקוקים לידע ולמיומנות שנרכשים במאמץ רב ובתרגול, וכן ליכולת תקשורתית, לסקרנות, ליצירתיות וליוזמה. כעם שחרת על דגלו את תיקון העולם וכמדינה שבנתה את עצמה על מדע וטכנולוגיה, עבור ישראל טמונה כאן הזדמנות גדולה.

בעיות העולם מחכות לפתרון

בעיות העולם מחכות לפתרון

אבל, כדי שמערכת החינוך תהיה ערוכה לשינוי הזה, יש צורך בתכנית לאומית שאפתנית ומעודכנת. אסור להסתפק ביוזמות לטווח קצר, אי אפשר להסס ולגמגמם, חייבים לאחוז את המציאות בקרניה ואין זמן להתמהמה. הירידה במספר בוגרי חמש היחידות בתיכון, שהגיעה בשנה שעברה אל מתחת לרף של 9,000 תלמידים, היא תמרור אזהרה מדאיג.

המרכיב הראשון בתכנית שיתווה דרך ויציב מצפן ומצפון, הוא תכנית לימודים. תאמינו או לא, אבל 'התכנית האחרונה במתמטיקה לחטיבה העליונה נכתבה לפני יותר משלושים שנה ואין אליה התייחסות בשטח, לא מצד המורים ולא מצד חומרי הלימוד. בפועל, מבנה הבחינות קובע את מה שנלמד ולא ההיפך', כך כתבה בכנות וועדת מקצוע המתמטיקה של משרד החינוך.

המרכיב השני הוא אמון ותמיכה במורים. מורים מעולים בקיאים בחומר ויודעים כיצד תלמידים לומדים וחושבים. הם מיומנים לאבחן כל תלמיד, להציב עמו יעדים שאפתניים וללוות את למידתו מקרוב. כיוון שמורה טוב עושה את כל ההבדל, המורים הם הפתרון העיקרי. לכן, יש לאפשר למורים לטפח מקצוענות, לפתח כלים משוכללים, לשתף פעולה ולהכשיר דור חדש של מורים מצויינים.

המרכיב השלישי הוא מערך של תמריצים לבתי הספר. לצד מדד הזכאות לבגרות, מומלץ להוסיף מדד של 'תעודת בגרות איכותית' שיכלול חמש יחידות במתמטיקה, אנגלית ומקצוע מדעי. כשם שבתי ספר מקבלים משאבים מיוחדים כדי ללמד מקצועות טכנולוגיים ומקצועות קודש, יש כעת להשקיע משאבים יעודיים כדי לעודד בתי ספר ללמד מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה.

המרכיב הרביעי הוא המיקוד בתלמידים. ישנם תלמידים רבים שיכולים ומעוניינים ללמוד מתמטיקה ומדעים והם נמצאים בכל האזורים והמגזרים, בנות ובנים, דתיים וחילונים, ערבים ויהודים. על ההורים לדחוף, על המורים להאמין, אבל גם האוניברסיטאות שמבכות את הירידה במספר הלומדים, חייבות לשדר מסר ברור, להבהיר את תנאי הקבלה ולהעדיף את בוגרי חמש היחידות.

חשיבה יצירתית?

חשיבה יצירתית?

תאמרו בוודאי בציניות שאני הוזה ושתכנית שכזו ספק אם תיכתב, וגם אם כך אין סיכוי שתתקיים. תשובתי תהיה שאין ברירה, שלהמשיך לקטר זו מדיניות גרועה מאוד, אבל גם שצעדים ראשונים כבר נמצאים על שולחנו של משרד החינוך. אני גם יודע להגיד באחריות מלאה שגופים רבים, מהאקדמיה, השלטון המקומי, התעשייה והחברה האזרחית, כולם מייחלים להיקרא אל הדגל כדי לתת כתף.

#xfiles

מודעות פרסומת

תגובה אחת ל-“המתמטיקה של החיים

  1. אלי שלום,

    הרושם שלי מניתוח מספר הנבחנים בחמש יחידות בכל המקצועות בעשור האחרון הוא שהמגמה היא לאו דווקא בריחה של התלמידים ממדעים ומתמטיקה כמו שנדמה לחלק מהאנשים או בריחה ממדעי הרוח כמו שנדמה לאחרים, אלא בראש ובראשונה בריחה מכל מה שקשה.

    התכנית האיכותית מאד שאתה מתאר בחזונך היא לא "מצרך פופולרי" ואני מתקשה לראות כיצד רכיבי התכנית שהבאת (ובמיוחד התמריצים לביה"ס) יכולים להפוך את המגמה. לצערי התרבות שלנו היא של סיפוקים מיידיים ו"להביא את המכה", ילדי האליטה יעשו את זה כסטארט-אפיסטים, וכל האחרים ימשיכו לחלום על זכייה במאסטר שף או בכוכב נולד.

    לדעתי הסוגיה האמיתית היא איך עוברים מתרבות של סבבה לתרבות של חריצות והשקעה, וזה פחות משנה אם מדובר במתמטיקה או בהיסטוריה, וגם פחות משנה אם מדובר בלמידת ידע ותרגול "מסורתית" או בלמידה בסגנון יותר קונסטרוקטיביסטי (חקר, PBL וכו).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s