רגע של הארה היה לי בכנס, ירדתי מהבמה ועלה ליאור סושרד. הוא ביקש מאנשים לבחור מספר והם כולם ביחד למרבה הפלא והפליאה בחרו "22". שאלתי איך? והוא אמר "הם חושבים שהם בחרו, אבל כנראה שאני השפעתי להם על הבחירה". בדיון הזה שאלנו מדוע תלמידות בוחרות בתיכון ללמוד במגמות ביולוגיה וכימיה, ולא בוחרות בפיזיקה ומחשבים, והתשובה היא כי אנחנו השפענו עליהן לבחור כך.
במחקר שעשו במוזיאון המדע בסן פרנציסקו הזמינו הורים לילדים בגילאי ארבע, שמונה ושתיים עשרה לטייל בין המוצגים עם הילדים שלהם בכל ההרכבים המגדריים והגילאיים. שאלו אותם לאחר הביקור במי השקעתם יותר בבן או בבת שלכם? כולם השיבו, ללא קשר לגיל או מגדר, שהשקיעו שווה בשווה. אבל המדידה הראתה שהם השקיעו בבנים פי שניים זמן מאשר בבנות שלהם.
במחקר אחר עם מורים, שנעשה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרוארד, הראו למורים תמונות של התלמידות והתלמידים שהם יילמדו בשנה הבאה, אלו ילדים שהם לא פגשו עדיין, רק ראו תמונות של פניהם. שאלו את המורים מה לדעתם יהיה הציון במתמטיקה של הילדים הללו, והתוצאה הייתה בהתאם למוצא אתני ולמגדר. נבואה שבהמשך אולי מגשימה את עצמה. כלומר, אנחנו המבוגרים משפיעים מאוד על הגורל והבחירות של הדור הצעיר.
בדיון הזה הדוברות והדוברים שלפני העלו השערות, שחלקן מבוססות, והסבירו מה משפיע על הבחירה הזו של תלמידות במגמות. קחו לדוגמא את השם שעלה פה מכמה דוברים, השם של זוכת פרס נובל, פרופסור עדה יונת, כמי שמוזמנת לדבר עם תלמידות, בשל החשיבות של 'מודל לחיקוי' בתהליך הבחירה. אבל יונת היא חוקרת ריבוזומים, והתלמידות כבר בוחרות ביולוגיה בהיקפים גדולים, אז למה? כי תחת הכותרת 'לעודד בנות ללמוד מדעים', אנחנו לא מדייקים לשים לב שהפער הוא לא במדעים באופן כללי, אלא בפיזיקה ומחשבים באופן ממוקד.
בוועדה של דדי פרלמוטר, שחלק מחבריה נמצאים פה היום אתנו, הבנו דבר מאוד טכני לכאורה שמשפיע על הבחירה הזו. למדנו שבחטיבת ביניים יש דבר כזה שההורים כמעט ולא מודעים אליו. רק -47% מההורים יודעים שבחטיבת הביניים יש כיתה אחת שבה אפשר ללמוד ברמת מצוינות, יש לה שמות שונים כמו עמ"ט ומופת. הרוב לא יודעים, הם פשוט שולחים את הילדים לחטיבת ביניים. מה שהם לא יודעים זה שבכיתות האלו לומדים פיזיקה ומחשבים, ובכיתות הרגילות האחרות, בכלל לא.
ואז, כשמגיעים לרגע בחירה המגמות, בחירה חופשית, לכאורה בלי סוגסטיה או פריימינג, יהיו תלמידים שכבר למדו שלוש שנים פיזיקה ומחשבים ויש הרבה תלמידים ותלמידות שבכלל לא. התלמידות לא בוחרות ללמוד במגמות הפיזיקה והמחשבים לא רק כי יש בהן רוב של המגדר השני, אלא גם שלהם יש פור של שלוש שנים עליהן, והן בעצם כבר איחרו את הרכבת.
ההבנה הזו גורמת לי להיות אופטימי. שמענו קודם מנועם ממשרד האוצר שדיברה מהר על ההחלטה של הממשלה הקודמת והנוכחית, זו החלטה חשובה, עם תקציב משמעותי בצדה, שמניעה כעת מהלך של פתיחה של המון כיתות מצוינות נוספות כאלו בפריפריה. זו תכנית עם יעדים שאפתניים שהוגדרו היטב, עם לוחות זמנים ועם תמריצים כספיים הממוקדים באופן מגדרי.
אני אופטימי כי אם הצלחנו כולנו ביחד במתמטיקה, ונכון, מתמטיקה זה מקצוע חובה לבגרות והרבה תלמידות אמרו שאם כבר מחייבים אותי ללמוד מתמטיקה, לא הייתי בוחרת בזה, אבל אם מחייבים, אז אעשה את זה הכי טוב שאפשר, ובמגמה זה ממש בחירה. אבל הנה, הוצג פה על ידי רחל וצביקה שכבר נעשה מאמץ שהגדיל בפיזיקה מ-33% ל-40% תלמידות, ואני בטוח שבמאמץ משותף נעמוד כאן בעוד כמה שנים ונראה לכולם שכמו במתמטיקה שהגיעה לחצי חצי מבחינה מגדרית, זה יהיה המצב גם בפיזיקה ומחשבים.
ומה אז? מה יגידו אז בצבא שהציג פה שבתפקידים טכנולוגיים יש אצלו רק 14% חיילות, מה יגידו האוניברסיטאות שהראו שסטודנטיות הן רק 26% מהלומדות במסלולי הייטק, ומה יגידו חברות ההייטק שבהן נשים הן רק 29% מהעובדים? לפני כמה שנים ישבתי על במה עם אחת מראשות ההייטק של ישראל ושאלתי אותה "אם בחמש יחידות מתמטיקה, תלמידות הן 50%, למה בהייטק הן לא 50%?" והיא השיבה לי, כי הן לא לומדות פיזיקה ומחשבים.
מה תהיה התשובה של ההייטק כשתלמידות תהיינה חצי מלומדי הפיזיקה והמחשבים? האם יציבו בפניהן מדרגה חדשה נוספת, או שהגיע הזמן שגם התחנות הבאות שאחרי החינוך יסתכלו אצלן פנימה וינסו להבין מה עליהן לעשות? כי בעוד כמה שנים אי אפשר יהיה לחזור אל החינוך ולהגיד שוב שזה בגללכם, כבר היום החינוך הכי קרוב לשוויון וביחד נעשה מאמץ ונגיע ממש לשוויון, זה קרוב ואפשרי.
לשם כך המחקר של מכון אהרן כל כך חשוב עכשיו. תודה גדולה צביקה, אסנת, סרגיי, בני, רונן ומשה, המחקר שלכם ייתן תשובות הרבה יותר מדויקות שיאפשרו לכולנו לדייק את המאמצים שלנו סביב תכנית ממשלתית עם יעדים ומשאבים, תכנית שתצליח."
דברים שאמרתי בדיון סביב מחקר של מכון אהרן בנושא "כיצד לעודד נשים לבחור במסלולי מצוינות המובילים לתעסוקה במשרות טק ובענף ההייטק?, 19 באפריל 2023, אוניברסיטת רייכמן.
—————————————————————————–
(השתתפו בין השאר: מיכל אופיר, צבי אקשטיין, ירום אריאב, צביקה אריכא, יעל בוים פיין, בנימין בנטל, שגיא בר, עדי בר-צבי, דיתה ברוניצקי, אשרף ג'בור, הראל גורן, נועם דן, רביד דר, רויטל דרורי, טל ילון, דועא כעביה, איתי לבנון, נטע-לי מסז'ניק, עומר מואב, רויטל נאמן, רונן ניר, סרגיי סומקין, אסף קובו, בטי קולבק, רחל קנול, רן שביט, משה שלו, תרצה שמיאן)
הדור הרביעי 