כשקמה התנועה הציונית, טובי הנוער פנו לחקלאות, כי זו הייתה משימת הדור, כשנוסדה המדינה, הצעירים המוכשרים נקראו להתגייס לצבא, וכשהעולם הפך גלובלי הנוער היצירתי פרץ עבורנו דרך במדע ובהייטק. משימת הדור הנוכחי היא ההוראה בבתי הספר, ועל הממשלה לקרוא לדגל את טובי בנותיה ובניה לשליחות חלוצית בשדה החינוך.
————————————————————————————————–
התפרסם גם בידיעות אחרונות, 7.3.13:
אם ממשלת ישראל תכריז כעת על "עשור החינוך" ותגבה את הכרזתה בעשייה שיטתית, למערכת החינוך קיים סיכוי טוב לעלות מחדש על מסלול של צמיחה. בשנים האחרונות הניצנים לשיפור נובטים, הציבור לוחץ, הממשלה משקיעה, שכר המורים עולה, מנהלי בתי הספר מחזיקים במושכות, המורים מובילים וההישגים מתחילים לנוע. כדי שההזדמנות לא תחלוף נדרשת כעת שורה של צעדים אמיצים, ובראשם:
לשמר את ההשקעה התקציבית. ישראל משקיעה בחינוך מעל ל-8 אחוזים מהתוצר המקומי, זו השקעה גדולה באופן יחסי, לעומת פינלנד שמשקיעה רק 6 אחוזים. צריך להוריד את הכובע בפני הממשלה והאזרחים על ההשקעה הזו שאינה מובנת מאליה במדינתנו המאותגרת.
אלא שישראל היא מדינה צעירה שבה כ-45 אחוזים מהאוכלוסייה מצויים בגיל הלמידה, לעומת כ-33 אחוזים במדינות אירופה. המשמעות היא שההשקעה הממוצעת שלנו בכל תלמיד נמוכה. לקראת קיצוץ תקציבי שבפתח, הממשלה תצטרך לעמוד בלחצים כבדים כדי למנוע נזקים לחינוך.
להתחיל להתמודד עם הפערים. מכל זווית ובכל מבחן מתבררת בישראל תופעה מדאיגה בממדים עולמיים. במבחני פיז"ה התגלה כי כ-40 אחוזים מתלמידי ישראל בגיל 15 מתקשים מאוד במתמטיקה, לעומת כ-10 אחוזים בפינלנד. 40 האחוזים הללו נמצאים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית, ובעיקר בקהילה החרדית והערבית.
התמודדות עם הפערים כרוכה בעבודה חינוכית ארוכת טווח מהגיל הרך, ובעיקר בתחומי הליב"ה. תידרש פעולה עמוקה גם מחוץ לגדרות החינוך, בתחומי הבריאות, הרווחה, והתזונה, ביצירת התאמות שפתיות ותרבותיות, בהסכמות חברתיות ובהנכחת דמויות לחיקוי. בשל מורכבות הנושא והיקפו, ההתמודדות עם הפערים בישראל היא משימה לדור שלם.
לשקם את המצוינות. כמדינה מודרנית שבנתה את יתרונה היחסי על מצוינות מדעית וחדשנות טכנולוגית, ישראל נמצאת כעת בפני סיכון. שיעור המצטיינים במבחני פיז"ה במתמטיקה ומדעים עמד על 5 אחוזים, לעומת 20 אחוזים בפינלנד. מספר התלמידים המסיימים לימודי מתמטיקה מוגברים ברמה של חמש יחידות נמצא בירידה וחצה השנה מלמטה את רף 10,000 התלמידים. מגמת פיזיקה מוצעת רק במחצית מבתי הספר התיכון המגישים לבגרות.
הסיבות לכך ידועות, המקצועות קשים ללימוד, אין עידוד של ההורים למאמץ, בית הספר נמדד על זכאות ונוטה שלא ליטול סיכונים, האוניברסיטאות אינן מתמרצות, ובעיקר חסרים מורים, הרבה מאוד מורים. במצב כזה שייתכן שאין ברירה אלא להכריז על משבר ועל תכנית חירום לאומית להצלת לימודי המתמטיקה והמדעים בישראל.
להשקיע במורים איכותיים. כולנו כבר יודעים שמורה טוב עושה את כל ההבדל ושאיכותה של מערכת חינוך לא יכולה לעלות על איכות מוריה. כאשר מדברים על תקציב, ואפילו על תקציב דיפרנציאלי, צריך לזכור שהתלמיד לא פוגש בכיתה תקציב, הוא פוגש מורה. על הממשלה לקבוע כי לכל תלמיד הזכות למורה מעולה. עליה להשקיע ככל יכולתה בכך שהמורים הטובים ילמדו את התלמידים הזקוקים לכך ביותר.
כשקמה התנועה הציונית, טובי הנוער פנו לחקלאות, כי זו הייתה משימת הדור, כשנוסדה המדינה, הצעירים המוכשרים נקראו להתגייס לצבא, וכשהעולם הפך גלובלי הנוער היצירתי פרץ עבורנו דרך במדע ובהייטק. משימת הדור הנוכחי היא ההוראה בבתי הספר, ועל הממשלה לקרוא לדגל את טובי בנותיה ובניה לשליחות חלוצית בשדה החינוך.
הדור הרביעי 